יצירות אחרונות
כבר דבר לא יהיה בסדר (0 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
ריח הכמיהה (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/05/2024 18:15
הַגָּדָה שֶׁל אִמָּא אַגָּדָה שֶׁל אַבָּא (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -01/05/2024 12:44
גשם? (12 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -01/05/2024 09:46
סיפורים
פסטורליהמעבר לחלון כבר לא רועמים הפגזים. יש מן שקט שמרעיד את השלווה. ובין המבטים ספוגים עדיין סיפורים בלתי נתפשים של ניצולים משדה הקרב. סוחטים את שאריות הצער שעוד נותרו בלב. האדמה השלווה והמופלאה על כל יופייה המענג, מתמלאת בצלילים אחרים, צלילים מתכתיים שרק מחשבת האדם יכולה לייצר. אי אפשר שלא לשים לב לדיסוננס המוחלט: האדמה הזאת, של אינספור עצי הזית והציפורים המצייצות – כל ההרמוניה הרגישה הזאת, ורק האדם אינו חלק מן החגיגה, רק האדם אינו יודע כיצד להפוך לחלק בלתי נפרד מכוכב לכת שופע חיים ושמחה זה. חלק בלתי נפרד מזריחות ושקיעות עוצרות נשימה. חלק בלתי נפרד מצחוק ילדים נאיבי, ומשמחת חיים. על הרקע הזה האויב זורע מהומה והרס, מחריב את ההזדמנות שניתנה לו לחיות על האדמה הזאת חיים טוטאליים, מלאים, רבי הוד. המציאות כפי שהיא משתקפת ונרמזת בדיווחים קורעת לב וקרביים. תמיד כשיוצאים למלחמה יש הרגשה שהפעם זה יהיה אחרת, הפעם הכל ברור, אבל כשחוזרים ממנה, מגלים כי המציאות הרבה יותר מורכבת. עד שלפעמים נדמה שדווקא על שני יסודות אלה (מלחמה ושלום) עומד העולם, והאיזון שביניהם הוא שמונע את הקריסה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |