שיר בְּלִי שֵׁם/ מאת יעקב אלג'ם

שמיים  אֲדוּמֵי  חזה  טורפים  הלילה  שֶׁהִשְׁחִיר.

פליטי  שִׁנְאָה  חוֹצָה  גבולות -  בְּאֵימָה   בּוֹרְחִים  מעיר לעיר.   

עִם  משקפת  אנשים  קשים   העולם   צופה  בַּמָחֲזֶה ;

חלוֹם   הַדוּ-קיום   נשבר  מִטִיל  חלוֹם – הַבָּלַהַה-  הַזֶה.

כבר  שמונה  שָׁנִים  הפחד - אוּר  נושם, בּועֵט  וַחַי -  

כִּסְנֵה   מִדְבָּר   קיים , כבר  מאה  שָׁנִים  היחד

מְהַלֵך  יָחֵף  על  גחלים - כי  המקום  הזה  קדוש,  לא  האדם.

על  יונה  מִסְכֵּנֶת  תותחים  יורים.

מישהו  מַבְרִיחַ  אשליות  מִצוֹהַר שׁוֹבָך  שֶׁקָרַס.

ילדים  טובים  מחזירים  את  חייהם   לאמא   אדמה;

חיים  טובים  של  ילדים  מזמן  היו  לַה  טוֹרַח  וְזָרָא.  

נִפְגַעֵי  הַאֲהָדַה   זורקים   בצומת  אבנים  שֶׁל  הִזְדָהוּת.

פֶּרַח  בַּחַצֵר  בּוֹדֵד -  לא  מִפָּגַז   דוֹרֵש  לַמוּת.

אִם  הַשָׁבַּת  אֵינָה  שְׁקֵטָה  כִּי  הַמֶרְחַב  אינו   מוּגָן,

אִם  סֶמֵל   הוּמַנִיזָם   - מַשָׁאִית  שֶׁל  קֶמַח  שֶׁעוֹרָהּ   לָבַן,

אִם  הַדָת  מָמָ"ד  שׁוֹמֵר  על  איש  טלית  קטן   שֶׁמִתְפָּלֵל:

מִי  זֶה  בַּמִסְגָד  נחבא  עִם  בֶּגֶד  שֶׁל  רופא  בְּשֵׁם  הַאֵל?

אִם  הַלֵב  עופרת  יצוקה  בְּאֵין  לַדָם  מִקְלָט,

אִם  הגורל  אינו  בּוֹכֶה  עַל  גורלו  שֶׁל  לֵב  קַטוּעַ  יָד,

מי  הטוב  ומי  הרע?  לַסִיפּוּר הזה  אין  שֶׁמֶש.  הַמָוֶת  מְסַפֵּר  צִילוֹ.

מי  הצודק ? מי  הנורא? בְּדִמְיוֹנִי  אני  רואה  בַּאופֶק  צֵל  עֲשָן  לבן  

אך  בסִיפּוּר  הזה  לא  יהיה  לַחֲלַל  כִּיסוּי  אִם  נְאֲחֵר  לִתְפוֹס  אֶת  החלל  בזמן.

שני  אנשים  הולכים  מַכּוֹת

כִּי  הַחֵלְקָה  הזאת  למאמין

אדמה  קטנה  מאד.

זה  לזה  שני  אנשים  לא  מוכנים  ללחוץ              

אך  זה  את  זה  הם  מוכנים  לטמון 

באדמה   שֶׁעַל  פַּנֵיהַ  לא  רצו  לוֹמַר,עכשיו  או  לפחות  בינתיים.

שני  אחים, בְּרֶדֵת  חוֹשֶׁך -   ה י א    תִּלְחַץ  לַשְנָיִים

אֶת  מה  שֶׁבַּעוֹלָם  הזה  לא  היה  חסר להם:

לבבות. עיניים.  אצבעות. שפתיים.

                                                                               5.01.09