"הנשימות המהירות שלהם והאנחות של שניהם היוו מעין תזמורת וליווי מוסיקלי למעשה ההתעלסות שלהם,הם נעו בהרמוניה מופלאה, גוף בתוך גוף... לרגעים לאט יותר כמו בריקוד טנגו... ואז הוא הגביר את המהירות והקצב כמו בואלס אוסטרי" הדפיקות של מראשות המיטה על הקיר לא הרפו אלא הלכו והתגברו בעוצמה ככל שהלך והתקדם מעשה האהבה . בעמדי אל מול הכיור משפשף את הכוסות ששאריות קפה התקשו בהן נעתי קדימה ואחור, כמי שאחזו כוח נסתר פנימי כמו בכוונה והתבוננות שבתפילה בה אני רגיל. הדפיקות המשיכו עוד ועוד ואני נסער, זיעה החלה ניגרת במורד גבי מעביר בי צמרמורת של קור ביום חם וזיעה החלה גם מבצבצת על מצחי וגם זו החלה ניגרת במורד רקתי פאתי ולחיי. ספל הזכוכית הכבד אותו ניקיתי החליק לפתע מידי והתנפץ אל הכיור מפזר רסיסים לכול עבר יחד רסיסים משתי צלחות הזכוכית שעליהן נחת. מעשה האהבה פסק באחת. המתנתי, נשמעה צעקה מעבר לקיר "לאאאאאא!!! , אל תעצור, סגור! סגור!". הדפיקות על הקיר התחדשו בקצב שונה מעט, מהר יותר ומתגבר.
לפתע, חשכו עיניי. כמו הרגשתי שהמקום סוגר עלי וסחרחורת תוקפת אותי, עזבתי את המברשת נאחזתי בקצה השיש הבולט מעבר לארון המטבח וסגרתי את ברז המים. אולם לא. "לא יכול להיות" חשבתי לעצמי, "זו לא סחרחורת, זו תנועה של הקיר". ראיתי את אריחי החרסינה מתקדמים אלי כגוף אחד. את ידי השמאלית כיוונתי אל ראשי מגונן מפני המפולת הצפויה תוך שאני מתרחק מהכיור לאחור.
רסיסי אריחי חרסינה שהתנפצו אל השיש ואל הרצפה עוררה רעש רב של מפולת ושבירה. הרגשתי כי מספר רסיסים ננעצו בכתפי ובלחיי.
שוב פסקו הדפיקות מעבר לקיר ונשמע פרץ צחוק, לא הצלחתי לשמוע את מילותיהם. והנה, שוב התחדשו הדפיקות על הקיר, הפעם במהירות שעוד לא הייתה נהירה לי אך הקצב היה מהיר מאוד . צעקה נשמעה. "רגע רגע אני באאאאאה"
"טראח בום טראח" נשמעה דפיקה כמו פטיש 10 קילו נחת על הקיר. בעודי עומד המום מזועזע ופצוע , נשמעו צעקות מן העבר השני וגניחות של רווחה ועוד צעקה אחת חזקה ואיתה באה דפיקת הדפיקות של היום על הקיר "טראחחחחח". אז נדמו הדפיקות.
"ססססססאאאמו" סיננתי לעצמי, "דירה מחורבנת...ברוך שפטרנו" חושש מרצף האירועים שליד הכיור התקרבתי בזהירות ובינות לשברים שעל הרצפה כדי לא להיפצע. נשמע רעש משונה מכיוון הקיר. הסתכלתי וראיתי כי יש זרימת מים קלה. לפתע, ללא כל אזהרה נוספת, הברז נורה לעבר חזי מן הקיר. ניסיתי לסור הצידה אך לא היה סיפק בידי אלא לתפוס את הברז המעופף שאחריו פרץ זרם אדיר מתוך הקיר תוך שהוא מרטיב אותי וממרכז החזה כלפי מעלה ומטה. לא ידעתי את נפשי כשהרגשתי שאני עומד להתפוצץ ואז צרחתי בכל כוחי "מיכככככלללל, בואי מהר" . שותפתי לדירה שהייתה כנראה על המיטה מעבר לקיר נאנחת מעונג מעשה האהבה שהכריע את הקיר צעקה באיטיות " מה קרה ? מה הלחץ ? אז נפלה לך כוס" ושוב נשמעו פרצי צחוק.
צעקתי לה "איזה מזל שעזבתי אתמול בשבוע שעבר את הדירה ורק באתי לעשות כלים, אז בואי, בואי, כי נשברו כל הכלים ולא משחקים".
יצאתי למרפסת סגרתי את הברז הראשי, ניגבתי את פניי , לקחתי מחדר הכניסה את תיקי ויצאתי החוצה.
