אחריות

אחריות   / משה ר. אזובי

הגיע יום פקודה את החיילים אספה אוגדה

משאירה אוכלוסיה חלקה סובלת וכולה כדאוגה

הבוקר הכבישים יותר פנויים, והתנועה יותר זורמת

כי אלפים מגויסים לעוד פקודה הם ממתינים

אתה, אני, את, ואנו, העורף יחד זה כולנו

על החזית צריך לשמור, שעלינו לא ידאגו בקור

הן יד לזה וזו יש להושיט, הישיר עיניים להביט

מי זה פה צריך סיוע ? אולי שלח חייל לפני שבוע ?

אולי זו גברת עם סלים, שעולה והם כבדים

אולי זקן  נשען על רגל, אולי צריך בשר של עגל

אולי אשה קצת משתעלת, אולי זה חום ורק נזלת

אולי אל הרופא אותה צריך לקחת, אולי אלי בית המרקחת

אולי חולה אולי גם לא, צריך לשאול גם בשבילו

אולי את זו המכונית, לא נהפוך לדורסנית

אם בכביש או סתם בדרך, לכולנו חייל או בן שכן עם ערך

אולי צריך הוא הסעה או נוותר על זכות קדימה

לאחריות יש לחנך, לאדיבות ונדיבות וגם להתרכך

אולי לדבר יותר בשקט, כבר עת ערביים גם נושקת

קצת מפחידה את  ההורים, הן שם בחושך חיילים

אולי קצת להוריד הדרמה, זו הישרדות ואין פה למה.

 כל הזכויות שמורות © למשה  ר. אזובי