יצירות אחרונות
אַל תִּמְנַע - לבמת הדיון של דני (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/02/2021 04:24
פֶרַח בִּקַּשְׁתִּי מִנּוּרִית (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -27/02/2021 23:59
הַמְּצִיאוּת עוֹלָה עַל כָּל דִּמְיוֹן [מוקדש לך שמוליק על תגובותך החמות, ברוב אהבה] (1 תגובות)
Gad Rotshtein /שירים -27/02/2021 21:27
אם אקדים ללכת (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -27/02/2021 19:00
ירח נייר (5 תגובות)
תומר קליין /שירים -27/02/2021 18:05
אני מתנגד לחג הפורים בכל נפשי וליבי...אבל זה כנראה הדון קישוט שמדבר עקשני בתוכי.... (5 תגובות)
צביקה הורוביץ /הודעות -27/02/2021 10:31
שירים
פשוט.וככה בפשטות, אני שוכבת. ראש על הכרית, ידיים מתחת לכתפיים, מחזיקות. ככה, צריך, כמו שאתה אוהב. "את נראית כאילו את נוסעת לסיביר" אתה כועס. אז אני מקלפת, שכבה ועוד שכבה. הכל אני אעשה בשבילך. רק שתירגע. העיניים שלי זזות בהתאמה לחלום שאני לא חולמת. אפילו לא מעזה. והגוף, כ"כ מונח, הכל רפוי. ורק ליתר ביטחון, אני מוסיפה נשימות קצובות. אפילו הלב, שנוטה להתקומם, משתף פעולה, ומאט. "אני אוהב אותך, כ"כ אוהב אותך". אתה מלטף את המכות. "אני מצטער" הנשימה בורחת לי לרגע "אני ממש מצטער" והדמעות שלך זולגות. ואני מכירה את הריטואל, יודעת מה הסדר. אז אני שותקת, ונותנת לך לכרוך יד סביבי, הפעם בעדנות, לדמעות שלך ליפול עלי. כל כולי שקט, ורפיון. ורק בפנים - אני מאובנת, מחכה. ההתקפים האלו, מי יודע מתי יחזרו. ואני לא יכולה לקחת סיכון, אתה מבין, פשוט בגלל שלא נשאר סנטימטר אחד שלא נצבע כבר בכחול.
וכל מה שנשאר לי לקוות שעכשיו כששנה חדשה מתחילה, אני סופסוף אלמד ללמוד מטעויות.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |