יצירות אחרונות
חוּלְיָה / נוֹלַדְתִּי בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת ... / תודה למגיבים (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -20/04/2024 14:31
תחת שמי אדוני (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -19/04/2024 18:01
הַנָּבִיא מַלְאָכִי –מֶסֶר לְיִשְׂרָאֵל/ אהובה קליין (c) (3 תגובות)
אהובה קליין /שירים -19/04/2024 16:21
בארץ ההפך (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -19/04/2024 11:04
לא ממש ברוח (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/04/2024 08:55
אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -19/04/2024 03:19
הערכה עצמית (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -18/04/2024 21:35
שיר השבוע - תפְזוּרוֹת (13 תגובות)
אלה לי /שירים -18/04/2024 21:33
שירים
פשוט.וככה בפשטות, אני שוכבת. ראש על הכרית, ידיים מתחת לכתפיים, מחזיקות. ככה, צריך, כמו שאתה אוהב. "את נראית כאילו את נוסעת לסיביר" אתה כועס. אז אני מקלפת, שכבה ועוד שכבה. הכל אני אעשה בשבילך. רק שתירגע. העיניים שלי זזות בהתאמה לחלום שאני לא חולמת. אפילו לא מעזה. והגוף, כ"כ מונח, הכל רפוי. ורק ליתר ביטחון, אני מוסיפה נשימות קצובות. אפילו הלב, שנוטה להתקומם, משתף פעולה, ומאט. "אני אוהב אותך, כ"כ אוהב אותך". אתה מלטף את המכות. "אני מצטער" הנשימה בורחת לי לרגע "אני ממש מצטער" והדמעות שלך זולגות. ואני מכירה את הריטואל, יודעת מה הסדר. אז אני שותקת, ונותנת לך לכרוך יד סביבי, הפעם בעדנות, לדמעות שלך ליפול עלי. כל כולי שקט, ורפיון. ורק בפנים - אני מאובנת, מחכה. ההתקפים האלו, מי יודע מתי יחזרו. ואני לא יכולה לקחת סיכון, אתה מבין, פשוט בגלל שלא נשאר סנטימטר אחד שלא נצבע כבר בכחול.
וכל מה שנשאר לי לקוות שעכשיו כששנה חדשה מתחילה, אני סופסוף אלמד ללמוד מטעויות.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |