צמאון

שקט בין אדוות הגלים,
מביט על האופק- אמפליטדת החיים.
פגיונות החול מעוררים כאב
שנרדם בחשקת הנאת תמוז הלוהט.

ואני מביט על אתנחתא אחרונה,
מרס תרבות שנרמס בין גלגלי תהילה.
עוטף אותי, מכתר,
גחמותיי נאד גדוש הוא למרגלות מעיין הבינה.

אלוהים הב לי חופן, הושט לי יד,
הרווה צמאוני משוקת הערגה.

כל הזכויות שמורות לרון אביטל ©
All rights reserved to Ron Avital ©