משקעים מרוכזים

משקעים  מרוכזים / משה ר. אזובי

רוח עוברת על פני עינייך מציתה ניצוץ כבוי

אתה כאן אהובי כך אומרות לי עינייך

רואה בעומקם בדרך אישון שחור ואפל

בחשש חודר מחטט מסתכל אולי יש דבר מה במסתור

אולי קבור תחת חול

אולי הוגדר בצורה אחרת אולי הולבש בבגדים של חול

יורד אל הלב מסתובב בחדריו

עולה בעליות יורד לרבדיו

הנה חותמי בליבך אני מוצא, משחרר חבק של חדר סגור

נכנס לחדר השמאלי הסגור שוקעות רגלי בעיסה ארגמנית אדומה

מסתכל בתווית ורואה את שמי מתנוסס, מסתכל במידה גדולה מגדולה

מצטער מזיל דמעה

מוריד התרמיל מעל כתף הימין מוציא את לחפור

התרמיל מתמלא ואני כורע על ברכי לאסוף שאריות

נפצע בברכי מאבנים וקוצים שנחלו ליבך לגדר משקעים

קם מסתובב ואוסף עוד ועוד משקעים

הרבה אוספים בצורות וצבעים

מגלה גם יש פצעים פתוחים

פצעים בהגלדה פצעים עמוקים ופצעים שטחיים

אוסף כל שיכול ממלא גם כיסים

יוצא לרוקן משקעים שהפכו גם לנכסים

חוזר ונכנס דרך אישון שחור בטבור עין האזמרגד

נכנס לאחר נושם את טובך עמוקות מתמלא  

כמו מדף ארוך צפוף עולה ומסתלסל על קירות חדר ליבך

מונחות ערמות של סיפוק מנתינת מתנה חיבוק וליטוף

מתויגות תוויות אהבה במידה גדולה מגדולה

מציץ אל חדר קודם שולח אהבה לשריטות שותתות דם

למקומות אכזבה שדות קוצים אבנים חורצות בקרקע פצועה

כמו סבל בנמל מעביר מנכסי אהבה לנכסי אכזבה

שולח מרפא לליבך ממלא בשירת מתיקות אהבה  

כל הזכויות שמורות © למשה  ר. אזובי