הריקוד

הריקוד   / משה ר. אזובי

לבושה בבגד צמוד ואוורירי

היא לבד רוקדת בחדר אחורי

מול השקיעה פניה כתומות

העץ זע מרקיעות עמומות

באוויר נישאים צלילים נפרטים

כל תו וכל טון מליבה זועקים

מוחא הכפיים את הקצב קובע

הזיעה ניגרת כמו מזרם בוקע

חצאית באדום מתנפנפת בסיבוב

חושפת רגליים ארוכות בערבוב

חולצה בלבן ספוגת זיעה ודמעות

דבוקה אל גב מהודקת ברצועות

את מתניה עוטף בהידוק הצעיף

כשבחוץ הולכת אותו הרוח מעיף 

עתה את גופה החטוב הוא מצר

על מותן צרה חגורה שוזר

בגדי היגון עוטפים רקדנית באדום

על העץ מרקדת רוקעת אשה חיננית בכתום

פניה חתומות הבעה קדורנית הסגנון

עיניה בוהות בנקודה דמיונית על הדום

על הקיר תלויה תמונת איש עם שפם

רק הוא העריך את שניתן לו מזמן

את גופה נשמתה ונפשה ללא תנאי

את גופו היא קברה די מזמן זה ודאי

כל הזכויות שמורות © למשה  ר. אזובי