רסיסים

רסיסים מתמוססים אל תוך אימא אדמה,

רסיסים מתעופפים נבלעים בן שדרות האומה.

רסיסים מתפזרים,בן שרידי אותם קיבוצים,

רסיסים נותרו בעם, אנחנו הגיבורים שותקים.

רסיסי רסיסים אוטמים אוזניהם של מנהיגים,

רסיסי מלחמות נותרו עוד חרוטים בלב הפצועים,

רסיסי מולדת כולם צועקים ,אך אותם היום מחזירים,

רסיסי שמות  הקורבנות, על מצבות במאות חרוטים.

טיפה אחת של דמעה על לחיי , מסרבת להפוך לרסיסים,

טיפה קטנה מלוחה , דורשת שימו סוף לרסיסים המתבססים.

טיפה אחת שלי שלך של כולנו, טיפה של דם מיותרת אז די,

טיפה אחת אדומה מתינוק זועקת,, מכלב רועד זה יותר מדי.

טיפות ,טיפות הם עוזבים, אנשים טובים בשדרות הבוכייה,

טיפות של מים טופפות , מברזים בגינה ציבורית שנהרסה.

טיפות של דמעות זולגות, מאימא מבוהלת שרצה בבהלה,

טיפות שיוצרות שלולית גדולה, שתשטוף בסוף את עזה.

טיפות ורסיסים יצרו נחלים, שיחדרו לכל המחילות בעיר,

טיפות ורסיסים יעירו, את מנהיגנו שחיוורים הם כמו גיר.

טיפות ורסיסים יפרצו את הסכר, של אזלת היד בכל שנה,

טיפות ורסיסים יגיעו לירושלים, ליצור רעש של מפל בהנהגה.