לכתוב שירים זה לא צ'ט
לכתוב שירים זה דואט...
(מומלץ לקרוא את השיר של דגה המצורף מטה, לפני שקוראים שיר זה)
חיבוק דיסקרטי, לא מספר לאף אחד דבר וחצי דבר
מייל זה מכתב (לעיתים בהמשכים) האינטרנט זה הדוור
השוני ברור ומוחשי, מה שיש בשיר בוודאי שאין בצ'ט
ולהיפך, הכרות באון ליין אפשר לנשק, להתקוטט
המוכשרים יותר יוכלו לכתוב בצ'ט שירים
באון ליין, כן, ערב שירי משוררים..
צ'ט הוא אישי, לא כולם רואים
נמאס לך ? אפשר לצאת גם אם טועים
חברה אחת יותר או חברה אחת פחות
שחי הלאה אהובתי, לא צריך לבכות
כאחת שחיה מזה זמן כ- דג
אולי עדיף לחיות בצד של השלדג ?
החכה צינור תקשורת, הקרס בדגה בגד
את תגידי לי, לאהוב זה להיות דיג...?
חזרי בשאלה זה ממש לא מאוחר
נכון, מדוזה צורבת, אבל מי את זה זכר ?
אם תעלה לחוף, תהפוך לג'לי מיותר
לדגה במילים...יש תקווה ויש מחר
את אוהבת שלישיות ? גם קין וגם הבל ?
אולי קשירות ? קראי לי אגיע עם החבל
נבות והכרם ? בטח התכוונת לצימר בכפר
ואת חגגת שם לעומק...כבת האיכר
פילגש זה פסה, אמרי מאהבת פלסטית
מים לדוד בברך ? אולי תחבושת אלסטית ?
בטח עם יוסף עלית על סולם, במקום לרדת...
זו טעות גדולה יקירתי, במיוחד בשלב שאת רועדת...
יואב בן צרויה עדיין לוחם ? עד היום הזה ? חשבתי שהתעייף..
ואת ? מה תפקידך בתוך אותו המחזה ? רק להתכופף ?
כי לא הוא זה שעמד מאחוריך, זה היה מישהו אחר
מישהו שרצית באמת באותו הרגע, צו הבוחר...
אולי צב הבוחר, אנו איטיים והחיים רצים במהירות
לא בקיא בתנ"ך כמוך (מורתי ? ) זוכר את רחב ואת רות
אחרי הכל את כאן, איתי, כותבת אוהבת בוערת באש יוקדת
אחרי הכל את כאן, איתי, נאהבת, רוצה, משתוקקת, ולא בוגדת
שעון החול רץ, ואנו רוצים להספיק
את מה שאנחנו, אנו לא יכולים / רוצים להפסיק
את סודותייך הכמוסים, אני רוצה רק לעצמי
לגבי השאר, אצעק לך בקול, "שלחי את עמי"...
לסיום אהובתי, אל תשבעי לשווא
בחיי, כאחד שידע שנגע שכאב ואהב
כייף לכתוב כאן, ממש כייף, בכל הנושאים
נוח לכתוב כאן, להסתתר כאן, במיוחד לנשואים
כמו ילדים המצמידים אפם לחלון הראווה
מביטים על הבגד היפה, התלוי על בובת השעווה
רוצים לגעת, רוצים שלנו, רוצים לחוש,
להתעלם מהסובב, מהביצה והיתוש
אבל אחרי הכל...לכתוב שירים זה לא צ'ט
זה הרבה יותר עמוק, לכתוב שירים זה דואט...
כל הזכויות שמורות.
לכתוב שירים זה צאט
לא מספרת הכל לחברה
חברה היא כמו מדוזה
מלטפת בצד שאינה מריירת בהתחלה
ובמתקפה-מדביקה צלקות כמו
מודעות לבחירות הנשארות אחרי...
לא מספרת הכל לחברה
נטשתי הצאט בגללה.
מספרת הכל לחבר
בשיר ובזמר
שהייתי מחוזרת, היה לי מחזמר...
חזרתי בתשובה, כי תמה בי האהובה
והפכתי למחזרת אחר קין והבל
אחר נבות והכרם
והייתי הפילגש, לדוד המלך
והייתי האסורה, עם יוסף החולם
ועם יואב בן צרויה, הלוחם )ובעצם עד היום הזה...(
מספרת ומספרת
שיר השיריי
כל צפונותיי
לכתוב שירים זה צאט
בחיי !!
כל הזכויות שמורות !!
