הסיאסטה האינסופית

החום האפריקני משתלט

על הרחובות.

העיר זקוקה לגמ"חים

או לפחות לגשם בחינם.

לא משנה לי

כי סופסוף מצאתי פינה של חסד

בקרבת מזגן,

שותה קפה הפוך, כן, אחלה ריח,

ומדפדף בספר ברוסית.

זקן אחד ממול נראה שמח

שהתעורר הבוקר ושלם

עם האימה הזאת ,הממכרת,

שמהלך עלינו מר לבנט.

הוא מחייך למלצרית

שבאה ישר מהחלום שלי.

לשווא

אני סופר את השקלים בסתר –

לי לא יספיק לטיפ שווה חיוך.

השמש מחייכת בחינם.

הצוענים כמוני

מעדיפים לשיר רק בדרכם

לשום מקום

כי זאת דרכם הביתה.