לא ידע מולידו

          

את לבך תנעל ותנצור

וּבסף ביתי רגלך לא תבוא

ואת שולחני תנטוש.

האור הזוהר שבחדר, נטשת

זה בנך, הנצור בעריסתו

חיוך אל פניו לא שלחת

ואתה, אביו מולידו.

אל מי פניו וחיוכו ייתן

מי ילטף ראשו הרך

הוא העולל יוצא חלציך

ודמותך רחוקה לו וזרה.

מי ישא על כפיו, אל חיקו

עוללו הרך שנולד היום

אני אם וגם אב אהיה לו

שנינו בדד, אני והרך הנולד.

סיפור באוזניו אלחש עת ינום

על אב מסור, אוהב, וגיבור

עיניו תרות בחדר כשואל

איה אביו ומי מולידו.

בא היום ובן מצווה יהיה

רק אני לצידו, ואב לו אין

למי יודה על שבא עד הלום

לאמו, שהיא גם האב בעולמו.

           

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 216/24 שייכות ל-  shulibangi