כי צמח האילן ונתן את פריו,

העדר שב מהמרעה הירוק

והכוכבים הנוצצים ברום

ניצבים דום לדמותך

וממאנים לדעוך.

ידעתי ששרים לך

ולשער הזהוב הגולש, 

לצחוקך הרם

הפורץ ומתגלגל כבמדרון ההר,

לענייך השורפות כל יצור

השולח מבטו בלחייך הסמוקות,

ידעתי זאת בתוך תוכי

אך באתי אלייך ואני מתייסר.

באתי אל חלונך והאור בו דולק

ודמותך מביטה אל הים

מביטה בשחפים הדואים

ובספינה השטה לה בלבו הרטוב,

לבך שוכן על סיפון הספינה,

ודמותך ניצבת בחלון.

באתי אל חלונך לראות דמותך

שאין לב בקרבה

כי נמצא הוא בלב ים,

בספינה השטה למרחק.

באתי להיפרד מדמותך

שעטפה לבה בכפור,            

להיפרד מענייך הדומעות

הצופות אל הים ולא אל הרחוב

באתי לומר לך כי לבי כהה

ואין בנפשי טינה ולא אכזבה,

אשוב לדרכי ובידי זר הפרחים שהבאתי  

ואניחו בידי נערה, שבדרכי אמצא.

נכתב ב-3.8.1967

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 12/21  שייכות ל-  shulibangi