חזרה ליצירות
סיפורים

הנסיך היפה רק בלי הסוס הלבן

אור ירח מכושף | (11/10/2008 07:08) | 61 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
פגשתי אותו לראשונה ביום הולדתי לפני שנה.אחרי שיחה שהתחילה מתוך דאגה,הגענו למצב של סקרנות איש כלפי רעיהו.נפגשנו בעזריאלי.אני ישבתי ופתרתי סודוקו והוא נעמד והסתיר את השמש.ישבתי והבטתי בו בניסיון להבין מי זה בשיא החוצפה הסתיר לי את השמש ואז ראיתי אותו.אוטוטו בן 52 אבל נראה כה יפה.משומר היטב.לא הייתי מנחשת שהוא קרוב ל-52 אילו לא ידעתי מראש.גג 45 הייתי נותנת לו.נראה מעורר תיאבון,מאוד חושני,מאוד קריזמטי מאוד נאה וסקסי בהחליט.הוא שאל אם בא לי לשתות קפה ואמרתי שכן אך בצער איני מכירה בתי קפה בת"א ההומה ולכן הוא הציע את הקפה בביתו והסכמתי.בדרך כלל יש את ההיסוס בפגישה ראשונה שאולי הוא....מסוכן.אבל לא חששתי כי ידעתי את הסכנה.חיכתי לה.נסענו אליו.נראה שהוא היה מרוצה מהמראה שלי למרות שאני יודעת שהמוח שלי הוא זה שמשך אותו במישהי שביום הזה הפכה לבת 26.ידעתי מראש את מטרת הפגישה ביננו.להוכיח את כוחו מולי.יכולת הכנעה.לבחון אם הוא יצליח במקום שאחרים וצעירים ממנו נכשלו.כשיצאנו מהאוטו הוא חיבק אותי ואז באה לה משום מקום נשיקה.אני מטבעי הסמקתי מאוד מהר בתקווה שהוא לא ראה זאת.זה היה רגע מאוד מביך עבורי כי אז הייתה לי נטיה להסמיק מהר.עלינו אליו והוא הכין קפה.דיברנו עוד קצת.רק שהוא נראה חסר סבלנות,מיהר להראות לי מאיפה משתין הדג.הסיבה שנפגשנו.הורדתי את מכנסיי ונשארתי בתחתונים וגופיה.משום מקום נחת לו ספאנק חזק.אחד כזה שהצמיד אותי לספה.אני רק מודה שלא נשענתי על קיר אחרת היה קשה לקלף אותי ממנו אחרי זה.לא אספר מה היה הלאה כי זה לבעלי לב חזק בלבד.מה שכן...בדרך חזרה הביתה הייתי עם ישבן בשלל צבעי הקשת והאמת?לא יכולתי לשבת עליו  ולא כל כך רציתי לנסות כי שרף לי.זו הייתה מתנת יום הולדת נהדרת כי ידעתי שמצאתי את האחד שבאמת יכול "להכנס" בי ללא היסוס.שבוע לאחר מכן המשכתי את ההתכתבות איתו הוא כתב לי שהוא אוהב אותי.לא ידעתי איך להגיב כתבתי כל מיני דברים בכדי לא להתייחס למה שהוא כתב.זה היה מוזר לי.נפגשנו שוב.באותו יום שכבנו וזה היה פיצוץ.מדהים.משהו שחיפשתי כל כך הרבה זמן.את האחד שידע בדיוק איפה ואיך לגעת בלי שאומר לו.כן...זה היה הוא.כשהוא החזיר אותי לתחנת האוטובוס הוא הזמין אותי אליו הביתה לסוף שבוע ואמרתי שלא אוכל בלי בתי הקטנה.הוא אמר שאין זו בעיה ושהיא מוזמנת גם.לאור המצב הבטחוני בעירי לא חשבתי פעמיים ונסעתי עם גיא אליו.יום שישי בבוקר היא התעוררה בבית זר אבל נוצר בינהם קשר מידי של אהבה משלהם.צפיתי כמעט חודש בהם וראיתי איך הגבר הזה נותן לה את מה שאביה שלה לא רצה גם.זמן ואהבה.ואז...כששכבתי לצידו בלילה אחד אמרתי לו גם...אני אוהבת אותך...מאז אני רק ממשיכה להתאהב בו.עכשיו כבר עברה שנה וכמו שכולכם קראתם היא לא הייתה קלה לשנינו.הוא יהיה בן 53 עוד שלושה ימים ואני כבר בת 27 ואמא.ונלחמנו מול מספיק אנשים שרק  ניסו להפריד בכל מיני דרכים ופגעו וניסו לפגוע בקשר שלנו.היו רגעים שפשוט רציתי להעלם ורציתי לוותר אבל,הוא זה שתמיד שאל אם אני בטוחה בצעד שלי.אם אני אכן רוצה לסיים,הייתי קשוחה איתו בעינייני הלב.לא האמנתי מספיק שהוא אוהב.אבל עכשיו אני יודעת שהוא אוהב באמת.אתמול הוא הוכיח לי זאת שוב.כל מה שנשאר לי לאמר זה שאני ממשיכה להתאהב בו בכל שניה ושהגעגוע אליו מתחזק בכל דקה שאנו לא יחד בציפיה שהרגע יבוא מהר יותר.סאדיסט מתוק שלי...אני אוהבת אותך
 
11/10/08 

תגובות

חזרה ליצירות