השען © שיבולת ברזני

בעיר התחתית של חיפה,באחת הסמטאות הצרות והמתעקלות ממוקמת חנות השעונים של
יוסף חוגי.על משקוף האבן חרוט בגוון זהב:8-8-1888
נכנסתי לחנות הזעירה והאפלולית.מעל שולחן עץ חום כבד ועתיק גחן איש קשיש,זכוכית
מגדלת צמודה לעינו הימנית,בידיו כלי עבודה עדינים והוא מסיט בעזרתם מחוגיו של שעון יד
גדול וישן. התפעלתי מתנועות ידיו הזהירות והמדויקות כאילו היה מנתח לב בכיר שתקתוק
השעון עליו עמל , ליווה אותו כמוניטור בחדר ניתוח בבית חולים.
לאחר שעה ארוכה הצמיד את הזכוכית המחפה על קרביי השעון ,הזדקף ופלט אנחת רווחה:
"זה עובד כמו שעון שויצרי".

שאלתי אותו אם החנות נפתחה בתאריך הנקוב בכניסה, הוא הציע לי לשבת על שרפרף
נמוך קלוע מקש צהבהב, מזג מתוך מיחם כסוף שני ספלי קפה שחור שריחו העז והחמים
התפשט בחנות הקטנה בניחוח נפלא.
הוא הושיט לי כוס אחת, נשמתי עמוקות ולגמתי בשקיקה את המשקה האקזוטי והערב.
יוסף השען,איש נאה וגבה קומה, שיערו לבן וסמיך, על ראשו כובע קסקט מונח באלכסון
בחינניות צרפתית,התיישב מולי, לגם ברעש מהקפה, נאנח בערגה,וסיפר במבטא צרפתי כבד: