משל

משל / איתמר שקד

יונתן ישב עם סיגריה בפה

להנאתו בגן וחלם על קפה

היו לו הרגל כזה ליונתן

להפריח המון טבעות עשן

וכשיפה השכנה עברה שם ליד

הוא הפריח אחת גדולה במיוחד

יפה שנאה סיגריות מאוד

היא תיעבה אותן בלב וגם בריאות

היא שנאה את הריח ושנאה את הזפת

ושנאה ת'מראה של סיגריה נשרפת

ולכן זה מובן שנעצבה עמוקות

כשראתה את יונתן מפריח טבעות

"יונתן, למה אתה מעשן?" היא שאלה

כשמעינה הגדולה כמעט נפלה אז דמעה

יונתן לא היסס וענה לה: "מובן,

מאותה סיבה שאת כמובן"

יפה הייתה נורא מבולבלת

הרי לעשן בכלל היא אינה מסוגלת

היא שנאה את הריח ושנאה את הזפת

ושנאה ת'מראה של סיגריה נשרפת

ולכן אחרי כחצי דקה

היא שאלה איך הגיע לכזו מסקנה

יונתן לתשובה הזו ציפה

הרי הוא מכיר את יפה כבר כמעט שנה

אז במקום למרוח סתם את הוויכוח

הוא ענה לה יפה עם חיוך מרוח:

"שנינו הרי רוצים ליהנות

ההבדל הוא רק שדרכינו שונות

את שונאת את הריח ושונאת את הזפת

ושונאת ת'מראה של סיגריה נשרפת

אבל אני אוהב אותו, אוהב נורא

ולכן אני אעשן, ולא איכפת לי מה

אז אל תגידי לי מה לעשות

כי בדיוק כמוך אני רוצה ליהנות"

יפה המובסת שתקה והחווירה

וחזרה הביתה לשתות כוס בירה

מוסר ההשכל הוא קצר ומובן

הרי כולנו רק מעבירים את הזמן

אם אתה נהנה ממשהו נורא

ואם ההנאה היא חוקית וטובה

אל תתווכח סתם עם אנשים

פשוט נפנף אותם

ותהנה מהחיים