רֵיחַ הַסְּתָו

וּבְבוֹא אֱלוּל אֵלֵינוּ

רֵיחַ סְתָו עָלָה

וְהִתְחַלְנוּ אֶת שִׁירֵנוּ מֵהַתְחָלָה . . .   (נעמי שמר)

יְמֵיהַסְּתָו הָאֵלֶּה /  לאה גולדברג

שׁוּב סְתָו רַעֲנָן וְעָנֹג, שׁוּב נֵרוֹת הֶחָצָב,

כְּלִפְנֵי  שְׁנָתַיִם.

מוּל פֶּתַח בֵּיתִי בִּטְלָלָיו עֵץ הַזַּיִת נִצָּב

כְּלִפְנֵי  שְׁנָתַיִם.

וַאֲנִי אוֹהֶבֶת עַכְשָׁו אֶת רֵיחוֹ הֶחָרִיף שֶׁל הַסְּתָו,

כְּלִפְנֵי  שְׁנָתַיִם.

רֵיחַ הַסְּתָו / יהושע רוזנברג

מַהוּ רֵיחַ הַסְּתָו שֶׁעָלָה בְּאַפָּם שֶׁל הַמְּשׁוֹרְרִים

אֵיזֶה נִיחוֹחַ הִגִּיעַ לְחָטְמָם שֶׁל הַמִּתְגַּעְגְּעִים?

אוּלַי זֶה רֵיחוֹ שֶׁל נִיר לַח מִטַּל הַשָּׁמַיִם,

רֵיחָהּ שֶׁל הָאָרֶץ שֶׁהַיּוֹרֶה הִרְוָה

רֵיחָהּ שֶׁל כְּמִיהָה אֶל הָאֲדָמָה  

אֵם כָּל חָי, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֻקַּחְנוּ,

נִיחוֹחָם שֶׁל רְגָבִים רְטֻבִּים מִגֶּשֶׁם רִאשׁוֹן,

שֶׁל עָפָר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הַכֹּל הָיָה וְהַכֹּל אֵלָיו יָשׁוּב?

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶה הוּא רֵיחַ מְבַשְּׂרֵי הַגֶּשֶׁם

הַפּוֹרְחִים מִן הָאֲדָמָה הַחֲרֵבָה, הַצְּחִיחָה

בְּטֶרֶם יַעֲרֹף מְטַר נְדָבוֹת,

מְפִיצִים רֵיחַ וּמַעֲנִיקִים לַחֲרָקִים צוּף?

וְשֶׁמָּא רֵיחָהּ הָעַז שֶׁל יַעְרַת הַדְּבַשׁ

אוֹ אוּלַי נִיחוֹחַ רַעֲנָן שֶׁל צִמְחֵי תַּבְלִין

שֶׁבָּשְׂמָם הַמְּשַׁכֵּר חוֹדֵר לַנְּחִירַיִם?

אוּלַי נִיחוֹחָן הֶעָנֹג שֶׁל הַקְּלֶמֶנְטִינוֹת

הַמַּזְכִּירוֹת לְךָ אֶת הַפַּרְדֵּס

אֲשֶׁר בּוֹ טִיַּלְתָּ עִם הַנַּעֲרָה שֶׁאָהַבְתָּ,

אוֹ רֵיחָהּ הַגַּס שֶׁל הַגּוּיָבָה הַמִּשְׁתַּלֶּטֶת,

הַמַּכְרִיזָה כָּאן אָנֹכִי?

וְאוּלַי רוּחַ סְתָו קְרִירָה

הַנּוֹשֵׂאת בִּכְנָפֶיהָ שְׁלַל רֵיחוֹת כִּסּוּפִים