חזרה ליצירות
סיפורים

רב סרן מחיל הים

אדווה רודי | (18/09/2008 04:48) | 83 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
יושבת בש.ג כשעל גופי אפוד, מחסניות ונשק כבד. על ראשי כובע עם סמל הבסיס, מכסה את עיני שקוראות ספרון תהילים קטן. רוח נעימה הנעימה את שעות השמירה הארוכות. פרק תהילים ועוד אחד, הצטברו לחצי ספר בשעה. המחשבות נודדות למחוזות רחוקים ונשכחים, מנסה להתרכז בקריאה, כשלפתע...
 
"אשרייך" נשמע קול גברי מעלי. מרימה את מבטי ומבחינה בדמות מרשימה ומכובדת. עמד לו שם רב סרן של חיל הים, מדיו מגוהצים לתפארת, פלאפל זהוב לכתפיו. על ראשו כיפה בצבע כחול. חייכתי אליו, המילים לא הצליחו לבקוע מגרוני, ידעתי שחיוך יעביר את המבוכה.
 
"אז איך את מסתדרת עם האמונה בצבא?" שואל בחצי חיוך, מביע התעניינות אמיתית. סיפרתי לו שאני מתחזקת ומסתדרת היטב, והבחנתי לפתע במצוף עגול שמחובר למפתחות שהחזיק בידו. "מה זה המצוף הזה?" שאלתי. "אם המפתחות יפלו לי לים... הם יצופו!" חייך. "אבל... השלט הקטן של האוטו חשמלי, הוא לא יהרס במים?" שאלתי. "צודקת...".
 
שיחה קלילה התגלגלה לכל תחומי החיים. ואני, עם חצאית וספרון תהילים קטן, נשק כבד והרבה התרגשות, הוקסמתי מאותו רב סרן איכותי, ששבה את ליבי וגרם לי לחשוב שעם כזה אני צריכה להתחתן.
 
"אתה יודע, אחותי הקטנה חולמת להיות רב חובלת..." אמרתי לו. הוא ציחקק, "אחות חמודה יש לך. תמיד טוב לחלום..". חיוכו ומבטו היציב עשו לי משהו. "טוב, אני אלך... שמירה נעימה והמון בהצלחה בחיים!" אמר ונעלם באותה קלות בה הגיע.
 
רגשות משונים התחוללו בתוכי, שהרי הגדרתי את עצמי כמאוהבת במיתולוגי עד שאותו רב סרן הופיע פתאום. שיחזרתי בראשי את כל החיוכים שלו, המבט היציב ועומק אופיו. החלטתי שאני חייבת לעשות משהו בנדון, ושלא לחינם הוא נכנס לחיי, גם אם זה לדקות ספורות.
 
חקרתי וחיפשתי, הפכתי עולמות. הגעתי לאנשים מכל רחבי צה"ל, וזאת על מנת ליצור קשר עם אותו רב סרן סמכותי וחכם, גברי ורגיש, שרק את שמו ידעתי.
 
בוקר אחד קיבלתי מייל, בו כתוב שאותו בחור נשוי.
ליבי רעד אך ידע עמוק בתוכו, שלא ייתכן וגבר כזה לא יהיה נשוי.
 
הבנתי שכל שיחתנו היתה שיחת חולין נחמדה בין רב סרן לרב"טית משועממת בש.ג

תגובות

חזרה ליצירות