חברים

חברים.

שלושתנו חברים כבר הרבה שנים, מילדות. שלוש זה מספר בעייתי לחברות כי בדרך כלל שניים בקשר חזק והשלישי קצת בחוץ. ככה זה היה אצלנו. לפעמים כישרון ואני היינו חברים הכי טובים, לפעמים אני ומוזה ולפעמים מוזה וכישרון. כשהיינו ילדים כישרון היה ענקי. לא סתם שמנמן אלא  שמן מאוד, כזה שלא יכול לשרוך לעצמו את השרוכים של הנעליים. כשיצאנו לשחק בגינה אי אפשר היה להתעלם מאיתנו בגלל כישרון. היו ילדים, שנמשכו לגודל הענקי שלו ובאו למשש לו את הלחיים, לבדוק אם הן מלאות באוויר או שהן באמת שמנות אבל רוב הילדים היו מתרחקים. כישרון אמר שזה לא מזיז לו אבל יכולתי לראות, שהוא מאוד נעלב. מוזה הייתה נעלבת בשביל כולנו. אם רק אמרת לה חצי מילה לא במקום היא הייתה נעלמת לשבוע ואז חוזרת כאילו כלום וממשיכה באותה נקודה שהפסיקה. היא הייתה הכי יפה בשכונה והיו לה שערות חלקות וארוכות כמו בפרסומת של שמפו. כולם ניסו למצוא חן בעיניה, אפילו המורים בבית הספר, הם לא הבינו מה יפיפייה כזו מחפשת אצל כישרון ואצלי וטרחו כל הזמן להגיד לה את זה. היא הייתה מהנהנת כי לא היה לה כוח להתווכח איתם ואז הייתה רצה אלנו ומנשקת אותנו, שלא נחשוב שהיא הסכימה איתם באמת. בכל המשחקים שלנו היא הייתה המלכה ואנחנו האבירים שמגנים עליה או המשרתים שלה או שהיינו רבים מי מאיתנו יהיה המלך. כישרון אמר שאני לא יכולה להיות מלך כי אני בת ואני אמרתי, שאני יכולה להיות כל דבר שאני רוצה כי המשחק בדמיון.  

כשהיינו בני אחד עשרה כישרון נרשם לשומרי משקל לנוער והתחיל להרזות. בגיל שלוש עשרה הוא כבר שקל כמו כולנו, רק העור שלו נשאר לו בעודף, כמו תלוי על הגוף החדש, לא ממש יודע איך להסתדר על הילד הרזה הזה. כשמוזה הייתה מניפה את השערות שלה לאחור הרוח מהשיער היה מותח את העור הרפוי של כישרון ולרגע הוא היה נראה ענקי כמו פעם אבל רק לרגע. אני מתגעגעת לכישרון של פעם, ששיחק אתי באבירים, עכשיו כל מה שעניין אותו היו התפריטים החדשים של שומרי משקל. בגיל חמש עשרה כישרון התחיל ממש להעלם. הוא היה כל כך רזה וכחוש שלא היה לו כוח ללכת לשומרי משקל. מוזה הפסיקה לבקר אותו וגם ממני די התעלמה. היא התקבלה לסוכנות דוגמניות והפכה לדוגמנית מבוקשת. היא מטיילת בעולם ומניפה את השערות שלה רק ליד אנשים מפורסמים. היום, כשכישרון ואני רוצים לראות אותה אנחנו הולכים ברגל עד לפוסטר שלה, שמכסה אחד הקירות של הקניון. שם, אני מסתכלת בכישרון המצומק ובמוזה המרוחקת ומתגעגעת לשלושתנו כמו שהיינו פעם.