יומן מלחמה (114)
4
הטלפון הקווי טרטר לי במוח עד שסוף סוף התעוררתי. בשעון הייתה השעה 3 לפנות בוקר, כן עניתי מה קורה ? תתקפלו לדילוג H-16 A ! יש לכם שעה לתזוזה.
כאילו אני המסו"ל של הסוללה . בסה"כ פרמדיק מסופח לגדוד. שפכתי מימיה על הראש התלבשתי והלכתי לעבר ה – מפי"ק . הערתי אותם ושאלתי למה הם לא ענו למה הטלפון עבר אלי ? לא יודע ענה איציק בוא נבדוק . לקחנו נשקים ורן –אור וסרקנו את השטח מסתבר כי ה " זיל " שפירק תחמושת עלה על הקוו וקרע אותו. הקיצור הערתי את כולם ותוך שעה היינו מוכנים .
נכנסתי לזלדה – ( רכב הפינוי ) בדקתי תחמושת , מקלעים , אלונקות , מים , דלק רזרבי פתאום אני שומע רוסית במכשיר הקשר ...גרישה מה העניינים ?
מתגעגע הביתה לרוסיה ? לא פידרס ענה לי בדקתי את כיול המכשירים והתדרים ובמעבר בין הקודים והתחנות ( מג"ד , פינוי אווירי, תאג"ד, ומנ"א )
פיתום אני שומע רסית מה זה יבוט פו יו מט מאיפו זה בא ? אז אני לשמוע טוב טוב כי ב H16 - שם אנו הולכים יש כבר קומנדו מיצרי ממתין לנו !
תשאיר את התדר ותגיד לי כול הזמן מה הם אומרים ...חרשו ענה לי גרישה והחל מחמם את המנוע. הרבה לא נותר לי לעשות ה – קווי מקופל , ידיע כזאת לא ניתן להעביר באלחוטי וגם פלאפונים לא היו. יאללה גרישה תן גז בלי אורות ותחסום את הציר ...בינתיים העברתי ידי לזיקוקים שלפתי אחד אדום ( לא יודע למה אדום ) ויריתי באוויר ! לא הייתה לי בררה אחרת גם האופנוע היה כבר קשור למנשא האחורי של הזלדה....לא עבר חמש דקות והסמג"ד מגיע עם הג'יפ ופותח בצעקות אימה...אני ..מה יש לי לעשות לשתוק אד אשר יירגע .
כאשר נרגע..הכנסתי אותו לזלדה והסברתי לו מה קרה ולמה חסמתי את הציר.
גם בחושך ניתן היה לראות איך חוורו פניו. יצא במהירות לעבר הטור שיניו מסלול וחיכינו להוראות נוספות.
הוראות אילו הגיעו לאחר היסוס קל ושינוי בתוואי, הבוקר החל להפציע והרבה זמן אין ..יצאנו דרומה לעבר ציר " המתלה " כשעל פננו חולפים גדוד הנדה קרבית החברה ה – 650 שגנבתי להם את " זלדת המג"ד " . התחברנו לחברה
שהיגיע מציר " טרטור " ונכנסנו ל – " כנוס ".
החברה עם ה- " תמסחים הגיעו גם גדודי הצנחנים 890 ו 202 הנדסה ימית . ואנו תפשנו עמדות מול התעלה דרומית ל- ארמיה ה שנייה המצרית .
אנו נשארנו בעורף לתת חיפוי וריכוך ארטילרי לכשיתבקש.
ירד עוד לילה והמצרים החלו " לנגן " בכול הכלים שהיו ברשותם והיו
להם.. מזל שלא היה להם " קת"צ " ודפקו " עלא בה באלאה " עד
שעברו לכינון ישיר.
אז החל הבלגן . הצנחנים נעלמו לעבר התעלה והחברה מהנדסה ימית
וקרבית החלו להוריד דוברות ותמסחים לתעלה . פנסים לא היה צריך,
היה אור יום מהפגזות המצרים ואורי תאורה . רק אחרי שקיבלנו אישור
שהצנחנים עברו התחלנו אנו בהרעשה 120 , 160 , 155 , 175 , 206 -
תותחים וכן 200 קטיושות ...חגיגה ....אני מחוסר יכולת לשבת ( הרסיס
בתחת עדיין כאב ) כמו : " נר של רבי שמעון בר יוחאי ".. ומסריט את
כול האירוע במסרטה דפוקה שהייתה פעם זוכרים ? הסופר 8 מ"מ ( את
רוב הצילומים לקח משה"ב בטחון שדה )
לפתע ..אחת המרגמות נתקע הנוקר הלך וצריך להחליף אותו..אמה מה
הקנה לוהט אי אפשר לגעת...תוך שניות ביצענו " כיבו שרפות שדה "
כלומר : למי שלא יודע מה זה ...מי שרק יכול השתין על קנה המרגמה
כדי לקרר אותה ולהחליף את הנוקר. וכך המשכנו כד עלות השחר בוקר
למחרת .
אני חושב, שעד היום יש לתה מצרי טעם של פיפי ולא יודעים למה......
כול הזכויות שמורות @
