כשמוצרט ביקר במצריים ©

הילדה הזו הפדנטית שאני כל כך קשורה אליה, הגיעה לטפל בביתי, כשמוצרט התערבב עם

 הָרִיתְמוּס הערבי, אוח  איזו תִּמְזֹגֶת  ! הַתַּקְלִיטוֹר הזה הוא חיבור  נפלא של מערב עם מזרח בצליל והומור. הזמרת בקול האלט וזמר  הבריטון בסלסולי מוואליק קטן שרו בלווי התזמורת צלילים מסימפוניה מס' 40 המוכרת, שכל טלפון סולארי  היה מתהדר בפתיח הזה, הריתמוס בצליל הערבי בסימפוניה הוא שילוב מנצח שהביא את גופי לקצב ייחודי של שמחה שבדרך כלל משפיעים על הנוער ולא על אנשים מבוגרים שמתקשים להסתגל לריתמוס חיים משובב; עם כל מהומת הייחוד הזה שמעתי את קובלנתה הבלתי מרוצה של נכדתי אירית.

"סבתא, תכבי את הגועל נפש הזה".

"למה? תשמעי כמה שזה יפה, הסלסול הזה מוציא ממני שמחה ופחות נרווים".

"יאללה את עם הנרווים שמרווים , זו מוסיקה ערבית, היא עושה לי חלסטרה במוח, בסך הכל באתי  אלייך לחלטר כמה ₪ ".

"אירית, מה שאת אומרת זו גזענות לשמה".

לא גזענות, יש להם קולות של ענתיקות כאלה, לא אוהבת את זה".

"זה לא רק ערבית יש כאן המון מוסיקה של מוצרט".

"עוד יותר גרוע".

"מה"?

"כן,כן. עוד מעט תנגני לי את  בטהובן".

"ואוו, את אוהבת"?

"סבתאאאאאאאאאא, אֶת מה". היא פותחת עלי זוג עיניים תמוה ועצבני.

"אמרת שאת אוהבת את בטהובן".

"נו, עוד לא סגרת את הערבית הבעעעעעה  הזאת, בטהובן היא רוצה להשמיע לי, מה קרה לך סבתא"!?

"אולי את רוצה לשמוע את באך באפריקה".

"אצלך צריכים רק שקט, עוד מעט ארוחת צהריים, את יודעת שאמא לא אוהבת שמאחרים, ומה זה בכלל באך באפריקה"?

"מוסיקה אתנית אפרו קלאסית".

תגידי סבתא, מה נפל עלייך היום, ערבית בעעעעה, אפריקאית, עוד מעט תתחילי לדבר איתי באמהרית".

"רק קצת תרבות, קצת סובלנות כלפי האחר, אולי היינו נראים אחרת".

"גם את לא יכולה לסבול את השונה, מה עם המוסיקה בערוץ 24"?

 מוסיקה  ממש לא  נורמאלית".

בבית הוריה כשהעברתי את המוסיקה הרעשנית בערוץ 24 העירה לי אירית נכדתי

"את רואה, גם את לא הכי סובלנית, את ממש שמרנית.