ככלות הכל

נשרפים ובוערים בלהט החמה

אחרי סבלות עבדות אבלות וצער

הרגשנו שאולי ישנה תקווה

צמאים כמו העץ בצד הדרך

נסערים כמו הנהר הבא אל ים

אנחנו הרגילים לשנות בצורת

כסופת כדים נלחמנו ברעב

שנים רבות צעדנו במדבר

וילדינו וזקנינו הטיבו לכת הלאה

תמכנו איש את איש יד וכתף

לא נטשנו ולו לרגע לא שכחנו

נחבטנו בסבכי הדוקרנים

לקחנו איתנו חוכמת חיים

חיפשנו את השקט והשלווה

מורשת אב לבן הנחלנו

בסוף הרי אנחנו כמו הרוח

כוכבי אנוש המאירים רק לדקה

חולפים מהר כמו סופה

ונעלמים כאילו לא היה

כמו במדבר לא נטשנו את התקווה

ומה אנחנו ננחיל לדור הבא

איזו תורה הוא ייקח איתו לדרך

ואם פתאום ישאל הדור הבא

היכן אותה הדרך בה צעדנו

היכן אותו מדבר עם החזון

היכן שכחנו את ההיגיון

והיכן אותה אחווה כיד המלך

האם הכל נשכח כלא היה

ומי יוסיף כך עוד ללכת

ומי ינהיג מדבר ומדינה

כל הזכויות שמורות לאלי משעלי©