ארמון הקרח

בדרך אל ארמון הקרח

חלפו על פני נסיכים קסומים

רכובים על גבי סוסים צבעוניים

כל גופם עטוף שריון קשקשים

קשה היה לראות את פניהם

ראיתי מרחוק מטר של כוכבים נופלים

הם ציירו בשמיים מילים של אוהבים

שורות ארוכות מפותלות ירדו אל הים

צבעו את שחור המים גוון אדמדם

רסיסים זהובים התפזרו ממש לידי

ניסיתי לגעת אך הם היתלו בי   

לפתע שמעתי בת-קול חלושה

העפתי מבט

וראיתי נסיכה עצובה בטירה רחוקה

אראה לך את הדרך אל ארמון הקרח

כך אמרה

הייתי שם פעם,לפני שנים- כלואה

ואני...רגע לפני שהדרך תיגמר

התחלתי לרוץ מהר יותר

למצוא את ארמוני האבוד

נסיכה בשמלה קפואה

הצביעה על גבעת טרשים רחוקה

המשיכי ללכת ישר

היא אמרה

עוד יום

ועוד שני לילות חסרי שינה

בסוף תבחיני בגבעה נטושה

ארמון הקרח שם, היא אמרה

הוא נמצא בין מטר כוכבים

לבין דרך אוהבים

כך לחשה

שם בין אין ספור אגדות וספורים

אמור הוא להיות

ככה היא אמרה

והגיפה את חלון טירתה

יותר לא ראיתי אותה

כל הזכויות שמורות לאביבה וינקלר©