בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ

בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ / יהושע רוזנברג

נֹסְעִים אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ הָרָמָתָה

יָד בְּיָד, כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים

רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינֵינוּ

כִּי טָעַמְנוּ מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה.

נֹסְעִים אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ בְּאֶרֶץ תַּעְנַכִים

הַשָּׁמָיִם עוֹנִים אֶת הָאָרֶץ

וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר

וְהֵם יַעֲנוּ אֶת יִזְרְעֶאל וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ.

שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ, אֲבִיטָל, וּרְאִי

אִמְרִי לְדָוִד אִישֵׁךְ

טַל וּמָטָר עַל הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ וּשְׂדֵי תְרוּמֹת

גָּדִישׁ גַּם קָמָה, בֵּית שִׁטָּה וְכֶרֶם זָיִת.

קוּם בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם

עֲלֵה הַר תָּבוֹר וּחֲזֶה  

שָׁלוֹם בְּבֵית חֶבֶר וְיָעֵל

חָלָב וְחֶמְאָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים.  

עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה,

עוּרִי וְהַשְׁקִיפִי גִּדְעוֹנָה

מְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר זָרַעְנוּ עַל מֵי מְגִדּוֹ

עוֹד שׁוֹמְעִים שְׁרִקוֹת עֲדָרִים בְּמֵיטַב.

שׁוּר שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, לֹא חָדְלוּ אֳרָחוֹת

לֹא חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל

מָשׁוּחַ בַּשֶּׁמֶן מָגֵן שָׁאוּל    

עוֹד חוֹנִים עַל עֵין חֲרֹד.

נֹסְעִים אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה צָפוֹנָה

בִּנְתִיבוֹת, לֹא בָּאֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת,

הוֹלֵם לִבֵּנוּ כְּדַהֲרוֹת דַּהֲרוֹת עִקְּבֵי סוּס

מָלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ מְדַבֶּרֶת שִׁיר.