בלי לדבר

בלי לדבר

חשבתי, לשתף זה לדבר,

אם לא אומר, זה לא עובר.

לא הכרתי דרכים אחרות,

לתת,לחוות, לסגור שורות.

חשבתי, אין דרך אחרת להסבר,

הייתי מפרט ולא מפסיק לדבר.

העירו לי ולא הבנתי ודברתי יותר,

כי האמנתי,הכול חייב להיות ברור ולא לוותר.

אז ביקשת ממני לשתוק, להתרכז.

מה שפעם חששתי ולא הייתי מעז,

לחשת:"יש דברים שלא מסבירים"

ואפילו קצת מפריע כשמדברים.

היי,הרגשתי לפתע מין שקט כזה,

לא הסברתי ולא תרגמתי את זה,

ואפילו נהניתי, רק הסתכלתי יותר,

וקצת נגעתי – על זה אני לא מוותר.

אמרת לי שלמדתי להקשיב בלי מילים,לדבר בעיניים,

החמאת לי על הדרך שעושות הידיים,

ולחשת:תגיד את זה יותר ויותר..

טוב, הבנתי - בלי לדבר.

רמי הלוי 25.7.08