חזרה ליצירות
סיפורים

הבלוג של גלקסיונר - פלגי מים

גיטה אסנין | (22/07/2008 15:33) | 86 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
" עמוד באמצע הגשר עם הפנים אל הנחל כך, שתראה בו בזמן אותו ואת שתי הגדות. במרווח זה היום, המחר והאתמול מתקיימים בערבוביה ולכן המים  העוברים מתחת לגשר יסחפו איתם בזרימתם את מצוקות העבר ואשליות המחר. וכאשר תתנקה תודעתך תבליח בה, במוקדם או במאוחר , ההתשובה לשאלתך."
"על איזו שאלה?"תמהתי.
"על כל שאלה שמטרידה אותך." - ענתה לי בלחישה.
הבטתי במים הגועשים תחתיי, וקינאתי  בהם על הדרך הברורה, על הקו זרימתם המדויק. מדי פעם  התברברה טיפה סוררת בהתקלה באבן או ענף,ומיד מצאה את דרכה חזרה אל הערוץ, המשיכה את מרוצה הקופצני אל היעד הברור. וכשהכיוון לא ידוע? נזכרתי איך היינו חוקרים את המים המפלסים את דרכם בין שאריות השלג המפשיר, מנסים לברר מהו נתיבם המדויק של הזרזיפים הדקיקים הנרעדים על האדמה המתעוררת למגע קרני השמש המלטפות. דקות ארוכות התוכחנו עד שמישהו היה מוצא עלה ישן או שבר זרד וזורקם לתוך הפלג להפליג על מימיו המנצנצים.
"טוב מאוד," עודדה אותי אטואטה, " חפש את השאלה."
בשתי ידיי נאחזתי במעקה העץ הכהה שהגיע עד למתניי והתכופפתי מעל המים לראות את בבואתי השבורה. ראיתי את עיניי נבלעים במערבולת ואת שיערי מתפזר על אבני הגדה. חיפשתי קרקעית שתחת המים הצלולים ולא ראיתי דבר פרט לכחול השמים המשחיר בתהום אינסופית. הרמתי מעט את המבט להשקיף על פני המים והנה אטואטה עומדת באמצע הערוץ ומושיטה לקראתי את שתי ידיה, כמו קוראת לי לבוא אל תוך המים הגועשים. היא ערומה, שיערה השחור וגלי גולש מטה אל תוך האשדים, לבושה הלבן מתנפח בבועות מכסיפות, מתמזג עם קצף הנוזל הסוער.
"חפש את השאלה," לחשה לי בשפתיים חיוורות, "השאלה," קרצה לי אטואטה בעינה השמאלית ונעלמה.
כנראה לא רק אטואטה נעלמה לי בתוך מימי הנהר, כי הדבר הבא שאני זוכר הם עיני שקד חומות המביטות בי בדאגה רבה.

תגובות

חזרה ליצירות