אהבתי מימיי התום

עמדה דמותך מלכת

בידך עיתון ישן

שיערך, שיבה חיוורת.

עיניי נחות על פרצופך

ואני איני נזכרת

דמותך נמצאת בתוך מוחי

ובעבר נוברת.

מנסה בכל כוחי

לשלות מן הנשייה

היכן פגש בך לבי

כי בראותך, נמס.

ואתה ראשך מרים

פוגש את שתי עיני

חיוך קטן אלי תשלח

כמו מכר ישן.

אני יודעת שאתה

זוכר את שתי עיניי

היום אתה כבר לא איתי

זה זיכרון ישן.

ואז כמו בחלום

הושטת לי ידך

חום גופך הציף גופי

ואז לבי נזכר.

אהובי מימי התום

ניצב מול שתי עיניי

חלפו ימי הנעורים

איש איש לדרכו הלך.

ליבי הלם כקול התוף

נזכרת באהוב שכוח

היינו אז כזוג יונים

שאהבתם נשאה הרוח.

ובתחנה תם החלום

כשבידך נופפת

נסעת לבלי שוב

ואהבתנו תמה.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 127/4  שייכות ל-  shulibangi