תרגיל בדמיון מודרך

דמיון מודרך ?

מוקדש לאימי זיכרונה לברכה

תרגיל בדמיון מודרך קראת לזה

ומה את רואה, את שואלת

ואני בכל פעם עונה לך "יער"

אני צוחקת ואת לא מבינה

לא זקוקה לדמיון מודרך

כדי לראות היער

אני עומדת בתוכו

ומכירה בו כל עץ

מבוך בתוך מבוך ואין בו שביל

אל תדאגי לא אלך כאן לאיבוד

כי ידעתיו זה מכבר וסימנתי לי הדרך

את רק חכי לי בקצה ותיכף אצא

מוזר כי הוא משרה עלי שלווה ולא פחד

למרות שמקום קבורתם של הדברים הרעים

לי הוא מסמל,

אולי משום שאין בו שדים ודמויות רעות

יש בו רק כאב על דברים שקרו

ועצים רבים שגדלו והאמירו,

מסתירים לי מידי פעם את השמש,

מעניקים לי רגעים נוספים של מחשבה

נוטעים בי הרגשה של התחדשות ותקווה

יקרתי, כך זה קורה לי בכל פעם

נשמת אימי מעלי כאן מרחפת

שומרת ומחזקת אותי גם הפעם

ואומרת לי, בתי ! רב לך הצער !

וכך מבלי משים אני מחוץ ליער.

ר.ב.ד