אֶרֶץ מוֹלֶדֶת

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת / יהושע רוזנברג

אֲבוֹתֵינוּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת מִן הַנְּפִלִים,

אֲשֶׁר שָׂמוּ פְנֵיהֶם לָבוֹא לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתָם,

אֶרֶץ חֵפֶץ, נַחֲלַת אָבוֹת,

- כִּי לֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם -

אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ אָמְרוּ:

קוּמוּ וְנָשֻׁבָה אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ  

לְכוּ וְנֵלְכָה אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה

אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ

קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם.

יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ

וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה

לוֹא נוֹשָׁבָה, אֵין עֹבֵר בָּהּ

אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה

עָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת

לֹא מְקוֹם זֶרַע

וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן

וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת,

הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה

לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ

וַיְעַזְּקוּהָ וַיְסַקְּלוּהָ וַיִּטְּעוּ

עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ

וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים

וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה

וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב

וַיִּרָשׁוּהָ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ.

אַךְ בְּדַבְּרָם עַל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם

אֶרֶץ מַרְחַקִּים יֶהְגֶּה לִבָּם

וּמְכוֹרָה נָכְרִיָּה שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה

אֶל יַרְכְּתֵי אָרֶץ יָצְאָה נַפְשָׁם

אֶל מֵעֵבֶר הַיָּם הָאַחֲרוֹן

אֶל אֶרֶץ צָפוֹן, אֶל אֶרֶץ הַתֵּימָן,

אֶל קְצוֹת תֵּבֵל נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם

עַל  גַּרְגְּרוֹתֵיהֶם קְשָׁרוּהָ

עַל לוּחַ לִבָּם כְּתָבוּהָ.

וְאָנוּ, יְלִידֵי הָעֲנָק, נֶאֶמְנֵי אֶרֶץ

בָּנִים אֲשֶׁר יֻלְּדוּ לָהֶם,

דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם,

בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ

אֶל הַיָּם הַקַּדְמֹנִי פָּנֵינוּ

אַחַר לְבָבֵנוּ הוֹלְכִים פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ

בִּלְתִּי אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ עֵינֵינוּ