שבע שנים רזות - במלאת שבע שנים לסבלם של תושבי שדרות

בוא אחי חזור הביתה

פסקה האש היורדת ממרומים

ערב שבת עומד בפתח

לקידוש אותך בבתינו רוצים.

דע לך אחי כי יודעים אנו

נמלטת מהתופת ולא מאימי

דרוך והלום את הבית נטשת

 אין איש שיגונן ואין איש שיקשיב.

בוא אחי שוב הביתה

אמא רצוצה, וימיה קצובים

הכינה מטעמים כפי שאהבת

ולשובך אנו מייחלים.

אחי האהוב חזור הביתה

הבית עדיין חשוף לאש

איך תוכל אמנו לשכוח

שבגופך גוננת ובלמת אש.

רציתי שתדע אחי הבכור

שברחוב ליד התחנה, נפל עוד חלל

צפירות רמות מחרישות אוזניים

צבע השני מהדהד ושדרות תחת אש. 

עדיין לא תם הסיוט אחי

הוא קיים, ואני חרד

הבטיחו להפסיק את התופת

אך היום שוב נפגע בית אחר

שוב אחי שוב נא הביתה

יחד כולנו נתגבר

בעירך אחים כולנו

החיים בתופת תחת אש.

שנים שבעה יחדיו סבלנו

עירך עמדה בעוז ובגבורה

מי שנפגע, החלים ושב הביתה

לא ננטוש את העיר גם אם תחרב.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 63/3  שייכות ל- shulibangi