היא הייתה מנוולת

היא חצתה קוים

ושברה פילים 

ואתה הרכנת מבט

בזמנים אחרים.

הייתה ממתינה לך

קצרת רוח

אך משפרת עמדה

ועוד עמדה

שוקדת לקצוב את זמנך.

החברים הפצירו בה

"עזבי, חבל,

אפשר גם אחרת",

אך היא בשלה,

היא הייתה מנוולת.

נגררת מסף התהום

אל תנור של גיהינום,

שבעת אצלה מרורים

ברוב הימים.

היא ארבה לך בדרכים

משחיזה סכינים

שצררה כבר מזמן,

"בימים הטובים".

החברים הפצירו

"הרפי,שחררי לחץ,"

ו"מה הטעם"? פנו בשאלה

והיא בשלה,

היא הייתה נבלה.

נפשך אצורה הייתה בכפה

ורגליך מדדות,

אך אזרת שארית כוחותיך

ובדרך אל מפתן חדרה

קיבלת החלטות.

עכשיו אתה מסוגף

בד' אמותיך,

התפכחת, דרכך בשלה,

הנך ניצב על שתי רגליך

גם אם עולמך כיום צר

כעולמה של נמלה.