סדרת מציאות

הושטתי לך יד וסירבת לי,

אז צחקקתי לעצמי

מתוך תחושה הזויה של עליונות

על אף שהייתי

תלוי על בלימה.

השביל היה דווקא נוח

והאוויר צלול

קל היה לשכוח

את מה שנמצא

בקצה המסלול.

כשלתי בדרך שלאורך הנהר

אך את התעלמת

וכתבתי לך שירים

ממקום של טמטום

כי אז היה מותר.

חיות דוחות מנייר

ותלויות על חוט

חגו מסביב

ללא יעד מוגדר

ואני, כסומא בארובה,

לא חשתי את עצמי מיותר.

השביל היה נוח

והאוויר צלול

כך שקל היה לשכוח

את שטומן בחובו

סופו של המסלול.

באשמורת השנייה נפקחו עיני,

החושך שרר בכול,

קצב השעון היה איטי והזמן איכותי,

בעיני רוחי חיברתי את התצרף האמיתי

ואז הבנתי את "הסרט" או יותר נכון

את סדרת ה"ריאליטי".

בקצה המסלול הושטת לי יד

וסירבתי,

צחקקתי לעצמי כשהפניתיך

לסוכנת מדומה,

אני לא סופר סתם,

אלא כמעט מפורסם,

אני כבר לא תלוי על בלימה.