שיחות

שִׂיחוֹת

הוּא וְהוּא יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל

בַּעֲלָטָה שֶׁמִּתַּחַת לְפָנַס-רְחוֹב כָּבוּי

וְשׂוֹחֲחוּ.

נִסִּינוּ לְהָטוֹת אֹזֶן לְקוֹלוֹתֵיהֶם הַמְּקֻטָּעִים

וּפִסְפַּסְנוּ.

אִילוּ הָיוּ תַּלְמִידִים וַדַּאי שֶׁהִשְׁמִיצוּ מוֹרִים

כְּפִי שֶׁאָנוּ נָהַגְנוּ בִּשְׁבִילֵי-יַלְדוּתֵנוּ.

אוּלַי שׂוֹחְחוּ עַל לֵב וְחִצִּים וְאוֹתוֹת אַהֲבָה

בָּם לָבָה שֶׁפָּרְצָה מִלֹּעַ-נְעוּרִים מִלְּאָה מְחִלּוֹת-חֲלוֹמֵנוּ

אוֹ אוּלַי זוּ הָיְתָה שִׂיחַת-גְּבָרִים בֵּין שְׁנֵי חַיָּלִים

שֶׁהִפְלִיאוּ בַּקְרָב

אוֹ בֵּין שְׁנֵי חַיָּלִים-מְשֻׁחְרָרִים

שֶׁתָּמִיד יוֹדְעִים מַה צָּרִי לַעֲשׂוֹת.

לִכְשֶׁיִּהְיוּ זְקֵנִים

וַדַּאי יְשׂוֹחֲחוּ בָּרְחוֹב עַל לַחַץ דָּם וּכְאֵבֵי-חָזֶה

וְעַל תְּלָאוֹת הָעַרְמוֹנִית.

וּבֵין לְבֵין?

אֵין זְמָן לַשֶּׁבֶת עַל סַפְסָל בָּרְחוֹב וּלְשׂוֹחֵחַ.

בַּעֲבוֹדָה תָּמִיד יֶשְׁנוֹ בּוֹס הַצּוֹפֶה מִלְמַעְלָה

בַּבַּיִת הָאִשָּׁה לוֹחֶצֶת

וְהַתִּינוֹק בָּעֲרִיסָה נִזְקָק לְיָד מְנַעְנַעַת.