תקציר מהפרק הראשון :
ברוך ,בחור נחמד וצנוע, גדל מאז התייתם מהוריו,
אצל הדוד העשיר, שהיה ערירי,וכשנפטר הוריש
לברוך אך ורק את שעונו,כביכול אכזבה,
אך השעון מתגלה כמכשיר בעל עוצמה אדירה
שמשתק ומקפיא את העולם מלכת, פרט לאדם
הנושא את השעון המופלא.
---------------------------------------------------------------
פרק שני
--------------
אף לא אחד מעוברי האורח,שחלפו על פניו הבחינו בסערת
הרגשות שאפפה את ברוך, המחשבות התרוצצן במוחו ללא הרף
שאל את עצמו, איך הצליח הדוד לפתח כזה מכשיר ,דמיוני,מפלצתי
מהיכן הידע ?, האם היו שותפים להמצאה ?, ואם כן ,היש עוד שעונים
כאלה ?, ואולי בידיים זדוניות, הלא האפשרויות הגלומות הן בלי סוף
ואפילו הרות עולם,
הגיע לביתו ונכנס בפיזור נפש, הניד לשלום לצוות הבית שהביטו
בו בחיבה, ובמבטי השתתפות בצער
זו בעצם הייתה משפחתו, מאז ומתמיד, תמה לדעת אם מי מהם שותף בסוד
כעת בשחזור לאחור ,נזכר שלפעמים הדוד היה פתאום נעלם, ומופיע
בחדר אחר, אז בזמנו חשב זאת למעין תעלול מעשה קסם
ממזרי מצד הדוד הממולח, אבל כעת התבררה התעלומה.
חדר העבודה של הדוד היה עמוס לעייפה בספרים,יותר מיכולת הקריאה של
בן תמותה, חלף על שמותיהם ברפרוף, ושם לב שהספרים היו סדורים
למופת,שורות שורות, אך לא היה, לכאורה ,סדר הגיוני במקומם,
חילחלה בו המחשבה, שכל אותם השנים,שהדוד השתעשע עימו בחידות
קודים, וכתב רמזים, נועד בעצם להתוות לפניו ,עתה, את הדרך,
התהלך ברוך לאורך הספריה,והעתיק בכתב יד וסבלנות את שמות הספרים
ומחברם, וכשהתייגע , התיישב לפענח, מילה אחר מילה הופיעו לפניו משפטים
לעתים הצופן התחלף,לעתים התהפך אך בהיותו מנוסה במוחו הפתלתל של הדוד ידע
לתמרן, לבסוף הזדקף, התמתח מהמאמץ הממושך וקרא שוב :
"אין שותפים, פטנט לא רשום, אנרגיית קוואנטים מרוכזת, ללא קרינה,
מחקר ופיתוח עצמי במעבדה ,מאחור הקיר של הילד, כניסה בעזרת קריצה של פו."
פו היה בובת הדוב של ברוך, שבאורח פלא נשמרה עם השנים,למרות שעינה
האחת הייתה שקועה משהו, וזה כעת היה ברור למה, לחיצה על העין זכוכית
וכמטה קסמים ארון הבגדים סבב על צירו ונפער פתח, התחוור לברוך כעת,
מה הסיבה שהדוד התעקש ללינה במעונות הסטודנטים,בזמן הסימסטר,
הסיור במעבדה , לא הניב חדשות מרעישות , וגם כתבי היד היו בשפת סתר
מעורפלים,שכבר עייף מהם,
איזה יום מילמל ברוך לעצמו, לפני שנרדם,
חלום רדף חלום, שטוף זיעה ומבועת ,קפץ ממיטתו, מנסה להבין מה,ואיך עד שנרגע
צריך לעשות תכנית , פסק, לבזבז את שנות חיי שיחלפו במהירות הבזק ,תרתי משמע,
על משחקי שטות. ונזף בעצמו על המהומה שעורר בבנק, מי יודע כמה התבגרתי עד כה.
"האם סופרמן בעירנו ?" זעקו כותרות העיתונים בניו יורק,
מקרה אחר מקרה נותרו תעלומה ואין הסבר לה
איך בבנק המרכזי פתאום מצאו השודדים את עצמם כבולים וכפותים,
ואיך פושט רגל מיואש שאיים לקפוץ מהקומה העשרים, מצא את עצמו ללא שריטה
על הדשא,שכיסיו גדושים בממון,
צהובון אחד ידע לספר שהתובעת המושחתת זו
ששלחה חפים מפשע לכלא, נמצאה עירומה כיום הוולדה באגף של האסירים המסוכנים
של בית כלא ידוע,ולא נודע איך וכיצד הגיעה לשם, אך חילצוה בקושי רב,כשהיא על
סף הטירוף לאחר שהחוסים במוסד כילו בה את זעמם ואונם,
באיזה עיתון מקומי הסתתרה ידיעה, איך זכה תייר ישראלי, לבדו
בפרס הלוטו הענק שהצטבר והגיע למחצית המיליארד.
ברוך התרווח במושבו במחלקה הראשונה חייך לדיילת היפהפיה ,
שהניחה לפניו את עיתוני הבוקר ,בתוספת משקה צונן,
וחשב, כמה טוב לחזור הביתה...
המשך יבוא
-----------------
חג שמח
מוטי אשכנזי
