אָדֹם מְהַבְהֵב

אָדֹם מְהַבְהֵב  / כרמלה לוי חייט

הוּא לָמַד רְפוּאָת יְלָדִים

הָיָה כִּמְעַט דּוֹקְטוֹר עַד שֶׁנָּפַל

רַק מָרָה שְּׁחוֹרָה שָׂרְדָה 

כֹּל עוֹלָמוֹ הִצְטַמְצֵם לִכְדֵי נְקֻדָּה

כִּמְעַט דּוֹקְטוֹר כְּמוֹ יֶלֶד

בָּכָה בִּפְנֵי הַבְּקִיאִים בְּתוֹרַת הַנֶּפֶשׁ

כִּמְעַט דּוֹקְטוֹר הִתְרַסֵּק שָׁם בְּשֶׁקֶט

לֹא סָבַל אֶת הצַּד הָאַחֵר שֶׁל הַחֶדֶר

הַגַּן הִתְפָּרֵץ הַחֲלוֹם הִתְנַפֵּץ

הַמְּכוֹנָה הִתְחִילָה לְיַצֵּר לְהַפְעִיל מַחְשָׁבוֹת

עַד שֶֹהִתְעַיֵּף לְחַפֵּשׂ בַּחֹשֶׁךְ אֶת מָה שֶׁאִבֵּד

עָצוּב,

מְאֹד עָצוּב

לִפֹּל מְגְבַהִים

ולִצְעֹק לַסֶּבֶל שְׁתֹק.

כֹּל הַזְּכֻיּוֹת לִיצִירָה זוֹ שֶׁמּוֹרוֹת לְכַרְמֶלָּה לֵוִי חַיָּט > קירקוש.