הודעות והגיגים

אני צריכה עזרה...

היי,
אני בכיתה יב' (חלק מכם כבר יודעים זאת) וביקשו ממני שאני אנאם בשם התלמידים במסיבת הסיום. יחד עם זאת אני צריכה לרשום נאום. רשמתי נאום קטן וקצרצר ורציתי לדעת מה דעתכם, ואם יש לכם תיקונים ושיפורים זה יהיה נחמד.
 
ערב טוב מורים, הורים, בוגרים ואורחים. הייתי רוצה לפתוח בוידוי קטן:
לפעמים לנו התלמידים נראה כאילו כל המבחנים והבגרויות וכל הלחץ שקיים סביבנו בזמן האחרון לא יתרמו לנו בחיים חוץ מתעודת בגרות. כל אלה לא ממש יחנכו אותנו או ידריכו אותנו לנהוג בצורה הנכונה ביותר. אבל הגעתי להבנה שהחיים הם בית ספר. הגורל הוא המנהל הוא קובע את מועד הבחינה, רק שהוא לא אומר לנו מתי היא תתקיים. ואז מבלי שום הכנות נפשיות אנחנו נבחנים. הגורל גם לא אומר לנו איזה סוג מבחן זה יהיה: מבחן פתוח, מבחן אמריקאי או מבחן אנסין. הגורל פשוט אוהב להפתיע אותנו.
ביום בהיר אחד יכול להגיע אליי אדם עם סיפור כל כך מסובך, והוא בחר בי בתור היועצת. הוא ישאל אותי המון שאלות, ומשום מה הוא בטוח שיש לי את התשובות הנכונות. קרה לי כמה פעמיים שהוצגו בפניי כמה אפשרויות, בד"כ 4, ואני הייתי צריכה לבחור את הנכונה והטובה ביותר. ופעם אחרת תוצג בפניי שאלה שכדי שאצליח בה אני אצטרך לגולל סיפור שלם.
היופי במבחני החיים הוא שלא מחלקים לנו ציונים. אנו יודעים שאת התוצאה של המבחן אנחנו קובעים בהתאם להרגשה האישית שלנו. ואם אנחנו נכשלים, צריך לזכור שתמיד יש אפשרות לתקן או לשפר.
אז אולי לבית הספר התיכון יש מטרה מעבר לקבלת תעודת בגרות: הוא מכין אותנו למבחני החיים. אני בטוחה שחלקם יהיו קלים וחלקם יהיו ממש קשים, וכדי להצליח בהם אנחנו רק צריכים להאמין בעצמנו.
לכן לאלה שהכינו אותנו למבחני החיים, המורים שלנו שסבלו אותנו שלוש שנים רציתי לומר תודה. על כל הזמן שהקדשתם לנו ועל כל ההתחשבות שלכם בנו. על זה שויתרתם על כמה איחורים וכמה חיסורים, ועזרתם לנו להגיע להישגים מצוינים.
תודה להורים ששמעו את התלונות שלנו לא פחות, במהלך השלוש שנים הללו. שניסו לעזור לנו למצוא את התשובות. ושתמכו בנו במהלך כל חיינו.
תודה לבית הספר שראה את הפוטנציאל שקיים בכל אחד ואחת מאיתנו, וגם האמין בנו. שהצליח לשלב פעילויות חברתיות בניסיון להרגיע אותנו מהלחץ הלימודים וגם לגבש אותנו. אנחנו תמיד נזכור את הערכים והאידיאלים שלמדנו כאן ביגאל אלון ונממש אותם במהלך חיינו. אני יודעת שיש חוויות שלעולם לא נשכח מיגאל אלון.
ולבוגרים שאם חשבתם שברגע שתסיימו את התיכון יסתיימו המבחנים אתם טועים, לצערי הרב. עכשיו יתחילו המבחנים האמיתיים, אבל אל דאגה כי אנחנו ששרדנו שלוש שנים בתיכון לא ניתן לפחד מבחינות לעצור אותנו עכשיו. בתוך תוכנו אנחנו יודעים שאנו מסוגלים לכול. רציתי לומר בהצלחה בכל אשר תעשו בצבא בפרט ובחיים בכלל. אני יודעת שכולנו נענה על השאלות נכונה.
 

תגובות