שירים למגירה

יצירות של עצב ,

מקאמות מבדחות ,

שירים של כעס,

ופארסות מהחיים.

בנית עולם והחרבת,

מכרת את כולם

ללא היסוס,

ואת כל זאת השגת,

במשיכת קולמוס.

כתבת על פרות מעלות גירה,

סיקרת מתאבקים בזירה

ולבסוף תמיד טמנת אותם

עמוק עמוק במגירה.

פה ושם יצרת לתפארה

פרקים של שירה,

שירי אהבה אנכרוניסטיים,

עם דמעה על כר,

או לחילופין,

למנדט על חלקה של כורכר,

להיאחזות שזה מכבר

פונתה מיושביה כחוק

ושירי הלל סוריאליסטיים,

לחבורה הזויה של מטיילים,

בישימון רחוק.

היו גם שלושה בסירה

ואפילו רצח אחד בדירה,

אך את כולם סגרת

עמוק באפלוליתה של

מגירה.

שוררת על ידידות אמיתית

ועל אהבה זוגית סטנדרטית

דיווחת "רחמנא ליצלן"

גם על שלישיות,

על אהבת בוסר סוערת,

על שנאה עזה כמוות,

על קנאה בוערת

ועוד כהנה וכהנה פרשיות.

הצמחייה במרפסת כבר נובלת

היא ידעה ימים טובים יותר,

הארון צר מלהכיל

את הכבודה המרשימה

והמגירה אוטוטו נופלת.

ולאן כל זה מוביל?

השד יודע

ומי אתה? מה ייעודך בחיים?

האם אתה מתקדם או נעצר

אולי נסחף אחורה

האם טמון אוצר במגירותיך ?

שמא אסונות תיבת פנדורה?