היה שמח,,וקצת עצוב.

היה שמח ,, וקצת עצוב,

שמח ומרענן לפגוש פנים,
שרואים כל יום  רק במלבנים,

קצת עצוב, ענק בדורו, וירטואוז,
למרות הקושי, אזר כח ועוז,

שמח לפגוש את נירית הפקחית
ואיך הנערות התרגשו עד לחלוחית,

כניסה מרשימה , ביד חזקה וברעם
הרלי,בחורה נחמדה, לבושה בטעם

דיבורו שבעבר,צלול וחזק,
בגיל גבורות והמאמץ, מעט נחנק.

גם ההיא,שלא אוהבת את שמה
אך דואגת לנָקֶדּ,בהחלט נשמה חמימה,

הגוף מעט עייף, מסעות בכל העולם,
ועכשיו,כאילו לא די, הרגל שבורה גם,

וכמו תמיד, חנה האמיצה משדרות
נאדין שרון ועובד, ועוד כמה  בשורות,

היו עוד מן הסתם,
שבאו לראות את הגדול מכולם,

החייכנית ואנוכי אהבנו לקרוא את שנינותו
וגלגלי הזמן, שאוכלים בכולנו,
לא שכחו גם אותו

מודה אני לגלי, על המאמץ והארגון,
את נפלאה ,וראויה למלוא הפירגון.
------------------------------------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי