יציר הבריאה

בנשור שמלתך

נגלו אברייך

שקופה בטנך

וקרבייך הומים

בפונדק קטנטן

הטמון בנימייך

פרי אהבתך

מבשיל ליומו.

דמך הזורם

מרווה פרותייך

כשה היונק

מלשד אימו

פרייך לא הבשיל

הוא בוסר עדיין

באור הזוהר

יפקח את עינו.

טבור חלצייך

כבועה מהודרת

כים הכחול

האוצר נשמות

במימיו ירחף

וולד לתפארת

הנוקש דפנותיו

וממתין ליומו.

בבוא האור

בכיו ישמיע

רתום בסרט

ואזוק לאימו

ימלט נפשו

ממצר חלצייך

יבוא ליומו

ונשמה באפו.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 265/8 שייכות ל- shulibangi