רבות ומופלאות דרכי אדם ©

"רבות ומופלאות דרכי אדם בטרם יחשב בתוך ליבו פנימה את התוצאות של מחשבה נמהרת, אשר בדרכי עקלקלות ינסה לטעון לצדקתו". ככה אמר לי  חמי עליו השלום שהתייחסתי  לדבריו כאדם מבין , הוא  מעולם לא זכה  להשכלה מסודרת, אבל הייתה לו  חוכמת חיים רבה. 

אני  מביטה  ממרחק בטוח על פעולותיהם של אנשים, בלי להתערב בשיקוליהם אם נכונים או אינם כאלה  , מי אני   שאנבור   בשיקוליו  של פלוני או אלמוני על מעשיו בהם הוא רוצה להתנסות?

יש בי  פליאה רבה על אף הניגודים שהתרחשו  ביני לבינו ,  הדיבורים הדוממים  בניואנס שהוא  ההבדל העדין במשמעות, בביטוי, בקול וברגש דק בין דברים דומים השייכים למשהו שאותו כבר אי אפשר לחוש ואי אפשר למשש ואי אפשר להריח גם במפגש פיזי אקראי, עכשיו הילדים כבר אינם נערים, הנכדים הם, הם צוֹק הָעִתִּים הזה  עם בעיות השעה, ופגעי הזמן ומצוקותיו, המחריף את סלע המחלוקת , הדיבור אחרי שנים מחלחל פנימה ונטמע בכלום, הזוגיות שהייתה פעם אין בה קשר לשום דבר מהמחר הזה שאין בו סליחה, יש בו רק מהות של הרגע, של רצון כלשהו לראות מעבר למה שאני  יכולה , מה טוב שלפעמים אפשר להתכנס בדום שתיקה, לראות דרכה את האדם הבלתי אמצעי עד כדי אכזריות, לגחך שהוא מסתבך במזימה מגושמת ורק להציץ ולא להגיד מילה, אלא להנהן בהסכמה בהבנת משהו שנראה אולי כמו משמעות, אבל היא לא! והוא היה פעם נשמה טובה, שלא עשה רע לאף אחד, אלא לעצמו בלבד, טיפשותו הגלתה אותו למשהו שנראה כמו נטול מולדת, ובכך הכניס בלבול וערבוביה בחייו העגומים, לא יכולתי שלא להשתומם  ממבט לא ממוקד וחסר ריכוז תוך מבוכה, השתוממות, ותמיהה, שהייתה בבת זוגו, הקופה המאוסה  והדוחה הזאת, אותה חול, שפערה זוג עיניים אדומות וחניכיים חסרות שיניים והוא שפך עליה קיתונות של אשפה מילולית, מאותה סיבה קטנונית של חוסר התמצאותה בבירוקרטיה והסחבת בענייני בריאותו הלקויה.

 הוא חי את חייו, כפי שנראה לו  שכך חיים צריכים לזרום, אף כי דווקא חול,  עשתה עימי   חסד, סוג של טובה יוצאת מהכלל, היא   נעטפה בזוגיות שכל כך רצתה בה, ואילו אני   נעטפתי  בעולם משלי, סגור ומסוגר בד' אמות, בזאת חשתי שהרגתי את חול, הנקמה שלא באה ממני, אבל בגלל שהייתי קרובה אליה, אפילו יותר מהוריה, היא תאכל חצץ ולא תתנצל כאישה הגונה, כאילו שאני שברתי שבר בביתה, מי זולתי יוכל להצדיק את האלוהים הזה המגחך מולי כבת אנוש, אלוהים הטוב הזה, שיש לו אפס סיכוי לשמור על שמו הטוב שנותן לאותו בן זוגי של פעם, ליבב באוזני על הבירוקרטיה המסריחה הזאת, דברים של טעם כבר אין בו, אלה דברים של מְלַחֵךְ פִּנְכָּה  ,חנפן ומתרפס, שרוטן אודותיי ותולה את האחריות לחייו העכורים, כאילו שרק צרותיו היו חסרים לי, הוא אינו יכול להתנצח איתי ולהטיח כנגדי דברים כמו נוד זקן על סף הסניליות.