בואי תני נשיקה לדוד/ יעל כרמי גבאי

בואי תני נשיקה לדוד/ יעל כרמי גבאי

פעם גדלנו בדור של דודים דודות.

אלא מאי?

מי החליט? אמא כמובן...

ואם שכחנו או פסחנו על כך,

אמא , שתהיה בריאה,

הייתה באה אצלנו קרוב ואומרת בקול,

- 'נו לא יפה לא נתת נשיקה לדוד...'.

נו, בדחילו או רחימו , החליטו אתם מה.

היינו באות לקבל חיבוק - נישוק מלא רוק...

אבל אם הכל כל כך טוב אז מה הסיפור??......

ובכן... הסכיתו וקראו

באחד הימים הגעתי הבייתה.

בבית ישב הדוד שבא מחדרה.

האח של סבא.

איש מבוגר , מקופל קמעה,

שהזיקנה זרקה בשערו.

כייון שתמיד אמא הייתה גוערת

- למה לא נתת נשיקה לדוד?'

החלטתי להקדים תרופה למכה

ומיד באתי אצלו קרוב

הדוד כמובן, עט על לחיי כמוצא שלל רב

נישק בחדווה מצד זה ומן הצד האחר

שמח שהגיע בזמן ולא איחר...

הוא גם נתן בי חיבוק דב,

שלא מהעולם הזה.

ובעיניו היה זיק של... אושר

גם אני הייתי מאושרת,

סוף סוך אמא לא אמרה-

- 'למה לא נתת נשיקה לדוד?'

ובכן , לאחר הנישוקים חיבוקים,

נפניתי לחדרי.

כשעשה הדוד סימנים מוסכמים

שהוא רוצה לעזוב, הגעתי שוב

ממושמעת,

מצויידת באותה מידה של התלהבות

תמימה שכמותי

(נו לא כל יום בא הדוד מחדרה)

ההלך קיבל

אלא מאי?

כשעזב הדוד הגיע אמא לחדר.

- נו, צהלתי - את רואה שאני בסדר?

לא היית צריכה לאמר לי לנשק את הדוד

נישקתי לבד.

- כן, על זה בדיוק באתי לדבר איתך ,

היא אמרה...

- למה?

- כי לא בדיוק הבנתי למה נתת לשכן שהיה כאן

שתי נשיקות , בכניסה

וכאילו לא די,

הרעפת עליו אהבת גם ביציאה..

(מה שנקרא ברוך אתה בבואך

וברוך אתה בצאתך.....)

- מה זה היה השכן?

זה האשמאי הזקן?

חשבתי שהוא הדוד מחדרה...

התחוור לי מדוע אורו עיניו

הישישות,

נו , לא בכל יום הוא מקבל

ארבע נשיקות

שתיים מכל צד...

ואולי מעז יצא מתוק...

זו הפעם האחרונה שאמא האיצה בי

עד היום כשאני נזכרת,

חולפת בגווי צמרמורת

איך הייתי כזו נמהרת????????

ואיך הוא השכן,

'שיחק אותה' ולא כל כך בחן...

ALL