שנות הששים(התחשק לי לפרסם אותו שוב,מה לעשות,כבר שלושת רבעי אלצהיימר,שנות הששים....)

שנות הששים                                           9

כשתשוט לה שמש

ואוניה תפציע לה

על ים כחול,

אולי תאמר איזו גברת,

נגיד,לוין

די לי בעקבים גבוהים

ובבתי קפה

של רחובות דומים,

די לי באותם הסיפורים

בלויים,ובאותן החדשות

אלך אשוט לי

כמו רב חובל

של ספינה או דוגית שטה

ברחוב הנשמות הטהורות

אלך פשוט לי

כאילו לא קרה

דבר מן הדברים

אשר קורים כל יום

ובחנות התכשיטים

נגיד,באלנבי

אקנה לי סוד

ואדבר עם המוכרת

מילות זהב כשענקי

יום יום ישירו לי

מן הגג של

הבניין ברחוב

היי! גברת

האם זוכרת?

שנות הששים?

כשבמקום גברים

היינו עדיין ברנשים

וחיילים של אהבה

וכתבנו על אוניות

של מלחמה

עמוסות בתפוזים

של יפו

כשהלכנו לצבא

כדי לשמור על השירים

ומה אני יודע?

בעצם מה?

הרי סך הכל

הייתי אז

רק בן ארבע

בסוף שנות הששים

אבל היטב זוכר

את הרוח הטובה

שדיברה מבעד

למקלטי הרדיו

גם כשהיינו במקלט

והשירים היו  מלאים

בהבטחה גדולה

כשכל התפוזים

היו עם מדבקות של

יפו,והשקמים

של תל אביב

עוד ירוקים

כמו שאישה יפה

ארור היום

נולדתי בו

שנות הששים.