באשפתות ידה נוברת

נטה הערפל מפתחו של יום

רחוב השוק השכים ליום חדש

בכל פינה בסמטאות השבר

איש איש את מרכולתו ערם.

הקיץ הכרך, ההמולה חוזרת

ליום עמל מליל המנוחה

נושאי טלית בין סמטאות האבן

שבים מן התפילה לשחר שעלה.

כבו כל האורות אשר דלקו בלילה

שבים ההוללים לפקוד מיטת שנתם

ורק אישה אחת, נותרה עירה בחושך

והיא עתה פוסעת לשוק הזן אותה.

תושיט ידה לכל, תיתן מבט כנוע

עיניה כבויות, שיער ראשה אסוף

תשיב תודה לאיש שבידה יניח

מטבע של פרוטה שנידב מלבבו.

תחלוף בדוכנים שלום לכל מוסרת

ידיה כבר נוברות בערמות האשפה

אוספת לתיקה שאר פירות וירק

לבני ביתה תביא לשבור רעבונם.

הכרך עייף מיום עמל,שמחה,וסבל

בסמטאות האבן שרויה כבר אפלה

השוק שבק חיים והאישה קודרת

אך בלבה תקווה שהטוב יהיה עימה.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 135/4  שייכות ל-  shulibangi