ילדי אתה בכפור בדד בלי אמא

הסרבל לגופך טבול בדם

ידיך קשורות שלוחות קדימה

לבך מובל אל ארץ ערלה.

אם אתה סובל, ספר לאמא

האם השוט מכה חלקי גופך

דמעות קולחות כנהר מעניך

מיום נשאוך הזדים באפלה.

האם ראשך על כר אתה מניח

גופך על המזרון בקצה התא

ענייך נשואות אל בית אביך

והוא חובק ראשך בשתי ידיו.

שנה חלפה, אתה חסר לאמא

לבך ידע שנה של סבל ומכאוב

אתה יודע בתוך הנפש פנימה

כי ירדו המלאכים להעלותך מהבור.

שלום גוזלי שלום מאמא

אבא כבר פנה אל הסולטאן

והוא פניו ריקם השיבה

ואתה נמק בבור בעיר זרה.

היה חזק ילדי, השם ישמור נפשך

הסר כל דאגה לבני המשפחה

כולם פה במולדת מצפים לראות פניך

המחייכים וזוהרים כבתמונה.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו שייכות ל shulibangi