תפוחים מצופים

תאורה עליזה, קולות של המולה,  

צמר גפן מתוק, אור יום של פנסים,

תפוחים מצופים, ליצנים בשלל צבעים,

מוסיקת קרנבל, רקדנית חטובה

שערה אסוף בסרט, מהלכת לה זקופה

ביום שגרתי, בלונה פארק

שבשולי הקרת.

בשיוט חרישי של קרוניות רכבל

חדישות,

אני בכחול המבהיק ומולי מתנייע

הארגמן המבריק

וכולנו תלויים, כמו בסרט,

על כבל במרומי צמרת.

עד לא מזמן התענגתי לי בגפי,

לא ידעתי את נפשי,

קניתי לדקה את עולמי,

אך לפתע החל בי דבר מה להכות

ולמרבה הצער נעצר מקצב ליבי

הדופק שלי הפסיק ונשמתי

נתאדתה באחת, אל תוך הריק .

לפני שעה התקשרת לבטל,

כי סחרחר עלייך  ראשך

ורבה חולשתך,

גיליתי הבנה , איחלתי לך החלמה,

והצעתי את בואי.

מכיוון שסירבת, נותר לי אך

לשדר לך את אהבתי.

לפני חצי שנה

נשבענו זה לזה אמונים,

אהבתנו המריאה לשחקים,

דרכינו נסללה אז,

עד לאופקים רחוקים.

ליצנים טרוטי עיניים,

תחת משק כנפי תנשמת,

המבשרת תאורה נחלשת,

מכבידים הילוך

נוכח גלגלי ענק מתרוקנים

ומוסיקת קרנבל מתעמעמת,

מצרידה, בינות למתקנים.

לפני שנה הכרנו במסיבה,

עינינו נפגשו , באוויר שררה

תחושה של חיבה,

הקליק היה מיידי, התיישבת לצידי,

חשנו בכנות כי זה לזה נועדנו,

שפתייך הלחות אמרו הכול

ומאז לא נפרדנו.

מוסיקה צרודה של קרנבל,

בלונה פארק חצי מואר,

צמר גפן תפוח, תפוח ללא סוכר,

בקרון ארגמן מיושן אני רואה

אותך ואותו יחד, מחייכים לכם בנחת,

באמת גברבר יפה תואר,

מגחך, ידו בידך, אין כאן מקום לספק,

את איתו , הוא איתך

ואני באחת מתנתק, מתרחק.

אנו זרים זה לזה ,מעגל הערב נסגר,

כשל האור, חדל  התום,

הכחול הפך דהוי, הארגמן כה בלוי,

הנצח שלנו קפא, תם החום.