הרי האזמרגד הבדויים

תופת הקיום התנפצה לכדי תועבה חולנית של גיהנום היפוכנדרי מפאת התוכחה.

מקשת הבדידות התפרצה לפאתי מגדלי בבל המפוזרים ברחבי הארץ צמאת הדמים.

זכוכיות הצער שטפו במימיהן את פסלי הענק שעיטרו את הררי טפטי האזמרגד.

גני הירק והטוב בפאתי עצי העדן ברקו בסגולותיהן המדמות פיזוז של חרקי ענק בנבכי הנשייה.

כל תופעות הטבע העילאיות של סערות התוהו והמגוג, התחברו יחד לכדי מקשה אחת של בועות סבון ריחניות מחמת התנפצותם הגרוטסקית על גבי אדמת השופכין.

גשם פורנוגרפי של נפילי התופת, יצאו משלל המחילות האנושיות בגלריה של זוועות קיומיות.פסיפס צעדיהם בקע בתנועות סטפס מכאניות של דמויות אפוקליפטיות שדמן בראשן ואיבריהן בידן.

המגיפה הסאב-ביולוגית של הסאב-טקסט, החלה בעולם מקביל של סערת חושים מטורפת שידידותיה – המלחמה המזויפת של השכחה והרעב האימתני של הבדידות, סחפו עצמן יחדיו בלוע הארי של המוות.

כל ימי הבריאה החלו לחזור לאחור באנטרופיותם המשוועת של אמת קיומית שאינה אחת ואינה שנייה.הבזקי התיעוב של יד גדולה מסך חלקיה, ביקשה למחות את גורלן של אי-אילו-שהם תופעות טבע הרות פלורליזם תוך-קיומי של חורבן הגזע והבורות.

פיצוץ פיזי גדוש בכימיקלים תוך-עוריים של נפש חולה גדושה באמצעים לשוניים של אמן המשווע לחיק אמנותו גדושת הצער והאכזבה, נראו לרגע בשמי הלילה הבוערים בדו-קיום מטאפיזי על-חושי של ברירת המחדל גדושת המטאפורות.

הרי האזמרגד פתחו את שעריהם האפוקליפטיים בעזרת נציג האור בעוד נציג החושך אוחז בחרב האפיפיות ועורף את ראשי שניהם בהבלחה גורלית של קיום שאבד ונשכח עליו הכלח. תובנותיהם של השניים לא יציפו כל חלקה רעה עוד לעולם.

גורמים פיזיקאליים שונים מצביעים כי העולם שנחרב יחרב בשנית בעוד כאלפיים מליון שנות חושך של גורל שידוע מראשם הבדוי של רבבות האלים שנוצרו בידי האדם.