אהבה ישנה שלי

13.1.08

אהבה ישנה שלי

סוף סוף השקט מגיע. רחוק אך שלי. חזק ואימתני. רוקד את הריקוד שלנו. ואני רוצה לחבק אותך. לשמוע לחישה קטנה באוזן, ללטף את שפתיך בשפתיי.

אני רוצה. אני צמאה לעור שלך נצמד לשלי. ללב הפועם יחדיו. חיכיתי שנים. שנים על גבי שנים על גבי שנים.

אני זוכרת אותי ילדה, חושבת על הגבר שלי, שיחזיק אותי לכשארצה ליפול, לכשארצה לבכות ולוותר... ואתה הוא הגבר. דמותך היא הדמות, לא אחרת.

אלוהיי שלי, פחדיי נצמדים לדפנות גופי ולא מרפים, הם מפחדים, הם לא מאמינים, הם רוצים לברוח, לא לשמוח, לא להאמין בטרם עת. שלא תהיה המציאות אחרת, שונה ומאיימת, לא דומה לאשליה, גם לו לרגע.

ואם הוא לא יהיה שלי או לא יהיה מי שחשבתי? מה יהיה אז? שוב אפול לאכזבה ולכאב, לתהום שלא נגמרת, למלחמה בלתי פוסקת של חיי.

אולי אף אוותר לפני שאתאכזב, אולי אשאיר אותו רחוק ובלתי ננגע, מאחורי מסך האשליה. אולי עדיף שלא אבוא אליו, שלא יבוא אליי, שלא נבוא שוב... אהבה ישנה שלי. הוא קורא לי אהבה ישנה שלי...