יצירות אחרונות
תַּפּוּחִים (מתוך הארכיון הפרטי) (1 תגובות)
בַּר גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /שירים -13/10/2026 01:50
ניחוח של הבטחה (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -12/10/2026 15:50
אמש היה יום ולילה (5 תגובות)
לב נורית /שירים -12/10/2026 15:30
משיח...משיח....משיח......-מוקדש באהבה לשירי בתי האהובה (11 תגובות)
מרים /שירים -12/10/2026 09:59
ספר ייחודי יצא עתה בהוצאת "דרך המילים" (19 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -12/10/2026 08:30
הָאֶפְשָׁרוּת הַגְּנוּזָה (5 תגובות)
אביה /שירים -12/10/2026 07:14
זורמת בכול מקום שמצויה / יצירתיות (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -12/10/2026 07:11
צָמֵא לְאַהֲבָה🌹🌹🌹 (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -12/10/2026 04:09
סיפורים
הילד והצלקתהילד והצלקת ועל גוף הילד נשארה הצלקת , צלקת גדולה בשרנית ומכוערת. כתובת קעקוע טבעית לא רצויה, אשר נחרטה ללא שום בקשה או דרישה, הגיעה מאי שם ללא הודעה מוקדמת, ככה סתם. ומן הסתם מזכירה נשכחות דברים שרוצים לשכוח, אבל אין כוח. "סיוט מתמשך" כך אומר לי, סיוט שילווה אותו לאורך צעדיו, שעל שעל. מופיע בכל תפאורות חייו וברב רגעיו, עקב בצד אגודל. מגודל ככל שיהיה חזק ואיתן, הנפיל נפל בקלקלתו והצלקת דאגה להוכיחו. החיות כמו ביער ממשיכות הלאה כהרגלן. גם אם זו נצלה עתה מהגוב ,מהלומות ליבה כהלכתה וכסדרה. סדרה שלמה של תובנות ומסקנות מובילות אותו. כמה שוטה הוא היה ,נקודה. שלא כמותן, הוא חושב משמע הוא קיים. פקודה שהורה למוחו בזמן נסיעתו ,פגעה בכל יקרו. הם יצאו ולא שבו על עקבותיהם כמות שנדרשו. מעשה בשלושה חברים, ילד אחד וצלקת. ואני שם בשבילו ,מעודדו ושומע את יגונו. מסקנה נחרצת הילד כבר לא ילד והצלקת אותה צלקת. מקוננות האמהות האם לא די בכך? ככל שהוא מנסה וככל שינסה העבר הזה לא ניתן למחוק. החזרה אוכלת אותו. ועל גוף הילד נשארה הצלקת.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |