שירים

שקיעה

החמה שוקעת

נפרדת בצבעי ארגמן

גוססים

מגוף שנחצה לשניים

באבחה אחת של

אזמל מנתחים.

כיצד יוכל חצי גוף

לפקוח עפעפיו

עם בוקר?

 

"אני לא מנסה לעצור בעדך,

הדלת פתוחה".

 

כמעט ערב

חלונות שהיו פתוחים לרוח ערבית

נסגרים

תריסים שצבעם הפך כהה

מורדים

איש לא ישאף עוד אויר

שאינו אויר בית עלמין

אור השמש כבר לא יסנוור

עיניים שניסו לגלות

מרחקים.

 

"קח  את חרותך שנגזלה,

אדם חופשי".

 

החופש המתוק  אליו

נכספתי

עם אור ראשון

לרוות בו גופי ונפשי

הצמאים

הציף גרוני

בטעם מר

בהיר

ללא אלכוהול

שמקהה

תחושה של נפילה אל

פיר מעלית

חשוף.

 
 
 
©

 

 

 

 

 

תגובות