החיים של פעם, כמה עצוב שנגמר

אמרתי לעצמי לא פעם, שבצל הכי טוב

לשכב מתחת לעץ , ולהרגיש קרוב

קרוב לעצמי לנפש הטובה

להיות טוב, בעיקר עם הסביבה

לומר תמיד תודה לכל מי שבעד

לשתוק שאומרים דבר מנוגד

לחיות חיים ליד העץ ששומר על האחווה

ששומר בין הפשטות לכס המלוכה

וכל עלי הרוח שנושרים קדימה

מחפשים מרחב  להתקיים

בעולם של ענפים מזהב

מחפשים מהר להתקדם

במקומות של חומר מורכב

בלי רגש ובלי גורל

ואין אמונה בכלל

ואין עוד דבר שמזכיר את פשטות החיים

ממש כמו בימים הטובים

הימים הטובים כמו שהיינו פעם

כמו שני ילדים קטנים

בריח של עצים שמשאירים את הטעם

של הפירות המתוקים של החיים

וכמה שהיה טוב וכל העצב שנגמר

ומה עוד נוכל לומר על החיים שחיינו פעם

זה מתחיל בילד שגדל בחול

שצבע את הטבע במכחול

שהבדיל בתמימות במותר ואסור

שהשקיף על הכל כמו ציור

של שמש ירח וכוכבים

ואנשים שמחים במקומות של ירוק

עם אווירה של צחוק

ואין כסף ואין זהב

רק ארגז החול המוזהב

וכל דבר שמזכיר את פשטות החיים

ממש כמו בימים הטובים

הימים הטובים כמו שהיינו פעם

כמו שני ילדים קטנים

בריח של עצים שמשאירים את הטעם

של הפירות המתוקים של החיים

וכמה שהיה טוב וכל העצב שנגמר

ומה עוד נוכל לומר על החיים שחיינו פעם